פרקי משנה תמיד

כ׳ באב תשפ״ו · תושב"ע



דימת: הנשמ יקרפ


פרקי המשנה וביאורם


'ב הנשמ ,'א קרפ


תרשים בית המקדש

קרפל הנכה תודובע


.1מי שהוא רוצה לתרום את המזבח,

כל כוהן מכוהני בית אב של אותו יום שרצה ליטול חלק בהגרלה שתקבע מיהו הכוהן שיעשה
את עבודת "תרומת הדשן"


משכים וטובל,

היה עליו להשכים קום לפני עלות השחר ולטהר עצמו


.הנוממה אובי אלש דע

לפני שהממונה על ההגרלה היה מגיע. תרומת הדשן = מורידים מעט גחלים בכל בוקר לפני
שעורכים מדורה בשביל קרבנות היום הנכנס.


?אב הנוממה העש וזיאב יכו .2

באיזו שעה היה הממונה בא, כדי שהרוצה ליטול חלק בהגרלה ישכים קום לפני השעה הזאת?


לא כל העתים שוות: פעמים שהוא בא במקריאת הגבר או סמוך לו, מלפניו או מלאחריו.

לא הייתה שעה קבועה. לפעמים היה הממונה בא עם קריאת התרנגול, או מעט לפני הזמן הזה
או מעט אחרי הזמן הזה. וכיוון שלא הייתה שעה קבועה, היה הרוצה ליטול חלק בהגרלה
חייב להשכים קום.


.3הממונה בא ודופק עליהם, והם פתחו לו.

הממונה על ההגרלה היה מגיע (עם קריאת התרנגול או סמוך לזמן הזה), מקיש על שער
בית-המוקד שבו נמצאו הכוהנים, והכוהנים היו פותחים לו את השער.


אמר להן: מי שטבל יבוא ויפיס. הפיסו.

אמר הממונה על ההגרלה לכוהנים: מי שטבל במקווה לפני בואי, רשאי להשתתף בהגרלה
שתקבע מי יזכה בעבודת תרומת הדשן.


.הכזש ימ הכז

הטילו פיס: עשו את ההגרלה. ועל ידי ההגרלה נקבע מי זכה בעבודת "תרומת הדשן".

קרפל הרזח תדובע


'ג הנשמ ,'א קרפ


קרפל הנכה תודובע


יתשו ,וירחא וסנכנו ,הרזעל דקומה-תיבמ סנכנו ,שפשפה תא חתפו חתפמה תא לטנ .1
אבוקות של אור בידם.

לקח הממונה מפתח שנמצא ברשותם של זקני בית-אב ופתח את הפתח הקטן שהיה בתוך שער
בית-המוקד. הממונה נכנס מפתח זה לעזרה, והכוהנים נכנסו אחריו, ובידיהם החזיקו שתי
אבוקות דולקות כדי להאיר את דרכם ואת העזרה.


.2ונחלקו לשתי כיתות: אלו הולכים באכסדרא דרך המזרח, ואלו הולכים באכסדרא דרך
.ברעמה

הכוהנים נחלקו לשתי קבוצות לאחר כניסתם לעזרה, והקיפו את העזרה כולה, משני כיוונים
נגדיים. קבוצה אחת הקיפה דרך המזרח, וקבוצה אחרת הקיפה דרך המערב. שתי הקבוצות
הלכו באכסדרא (בניין עמודים מקורה) שהייתה מסביב לעזרה.


היו בודקין והולכין, עד שמגיעין למקום בית עושי חביתים.

שתי קבוצות אלו סרקו ובדקו, אם כלי השרת נמצאים במקומם. שתי הקבוצות הלכו ובדקו
עד שהגיעו למקום שנקרא "לשכת עושי חביתין", שהייתה במזרחה של העזרה (ששם היו
עושין מנחת חביתין של הכוהן הגדול, שהיה מביא מדי יום את מחציתה בבוקר ואת מחציתה
.(ברעב


הגיעו אלו ואלו, אמרו: שלום, הכול שלום!

כשנפגשו שתי הקבוצות בלשכת עושי חביתין, אמרה אחת לשנייה "שלום", כלומר כל הכלים
נמצאים על מקומם בשלום.


העמידו עושי חביתים לעשות חביתים.

העמידו שם שני אנשים שיעסקו בהכנת מנחת חביתין, והם חיממו מים לצורך הכנת החביתין.

קרפל הרזח תדובע

'ד הנשמ ,'א קרפ

קרפל הנכה תודובע


תרשים בית המקדש


מי שזכה לתרום את המזבח, הוא יתרום את המזבח. והם אומרים לו: ( )1הזהר, שמא תיגע
בכלי עד שתקדש ידיך ורגליך מן הכיור.

מי שעלה בגורל כדי לתרום את הדשן מעל המזבח, היה הולך לקיים את מצוות הרמת תרומת
הדשן מעל המזבח ושאר חבריו הכוהנים היו מזהירים אותו ואומרים לו: הזהר, שלא תיגע
במחתה המיועדת לעבודת תרומת הדשן לפני קידוש הידיים והרגליים מן הכיור.


( )2והרי המחתה נתונה במקצוע, בין הכבש למזבח, במערבו של כבש.

כמו כן אמרו לו, שהמחתה נמצא בקרן זווית שבין הצד המערבי של הכבש לבין הצד הדרומי
של המזבח, שהרי הכבש היה בצד דרום של המזבח. נמצא אפוא, שחבריו הכהנים אמרו לו
.העדוהו הרהזא


אין אדם נכנס עמו

אסור להתלוות ל"תורם הדשן", כי אין לאף אדם רשות להיכנס למקום שבין האולם למזבח
.דבלב הדובעה תעשב אלא


ולא נר בידו, אלא מהלך לאור המערכה.

אין "תורם הדשן" יכול להחזיק נר בידו כדי להאיר לו את הדרך, אלא הוא הולך לאור העצים
הבוערים שעל גבי המזבח.


לא היו רואין אותו.

מפני שחבריו הכוהנים היו בצד מזרח של המזבח, והוא היה בצד מערב, לא יכלו לראותו.


ולא שומעין את קולו, עד ששומעין קול העץ שעשה בין קטין מוכני לכיור. והן אומרים: הגיע
.תע

כמו כן הם לא שמעו את צעדיו, וציפו בדריכות עד ששמעו את קול הגלגלת העשויה עץ
שבעזרתה היה מעלה את הכיור מתוך בור המים, שכן הכניסו את הכיור בערב לשם כדי
שמימיו לא ייפסלו בלינה. ואז היו אומרים לעצמם: הגיע חברנו לכיור, והגיע הזמן להכין את
עצמנו לעבודה. "בן-קטין" הוא שמו של כוהן גדול שהמציא כמה המצאות כדי להקל על
עבודת הכוהנים במקדש. ואלה המצאותיו: ( )1התקין בכיור 12ברזים כדי שיוכלו 12כוהנים
לעשות קידוש ידיים ורגליים בעת ובעונה אחת (עד אז היו 2ברזים בלבד). ( )2וההמצאה
.ותאלעה לעו רובל רויכה תדרוה לע לקהל תלגלג ,"רויכל ינכומ" התייה היינשה


קידש ידיו ורגליו מן הכיור, נטל מתחת הכסף,

לאחר שהעלה את הכיור מן הבור, עשה הכוהן קידוש ידיים ורגליים. ורק לאחר מכן לקח את
המחתה ממקומה, כפי שהוזהר והצטווה על ידי אחיו הכוהנים, כדי לבצע את עבודת תרומת
.ןשדה


ועלה לראש המזבח, ופינה את הגחלים הילך והילך. חתה מן המאוכלות הפנימיות, וירד.

עתה עלה לראש המזבח, ופינה את הגחלים לצדדים, נטל במחתה גחלים שנאכלו היטב בתוך
האש, וירד. מה עשה לאחר מכן בגחלים האלה?


הגיע לרצפה, הפך פניו לצפון, הלך למזרחו של כבש כעשר אמות.

לאחר שירד מן המזבח ודרך על רצפת העזרה, הפנה את פניו לצפון העזרה והלך לצד מזרח של
.שבכה תליחתמ תומא רשעכ דע ,שבכה


צבר את הגחלים על גבי הרצפה רחוק מן הכבש שלושה טפחים, מקום שנותנין מראות העוף
ודישון מזבח הפנימי והמנורה.

במקום זה, שבו היה שם את הגחלים שהוריד מן המזבח החיצון, היו שמים גם את הזפק שהיו
מוציאים מעולת העוף, וכן את דשן (אפר) המזבח הפנימי, את אפר הפתילות הנשרפות ואת
דשן המנורה. בזה נסתיימה העבודה הראשונה הנעשית בכל יום במקדש והנקראת תרומת
.ןשדה

עבודת חזרה וסיכום

עבודות סיכום לפרק א'


הלוע חבזמ רויצ


ךשמה