פרקי משנה: תמיד

כ׳ באב תשפ״ו · תושב"ע



דימת :הנשמ יקרפ


דימת תכסמל אובמ


אנו יוצאים למסע מרתק אל העבר, אל הימים שבהם בית המקדש היה קיים, הכוהנים שירתו
בעבודות הקודש שבו, הלוויים בדוכנם, בשירם ובזמרם, וישראל ב"מעמדם".

בית המקדש חרב, ואנו מתפללים לבניינו מחדש:


ולירושלים עירך ברחמים תשוב,
ותשכון בתוכה כאשר דיברת,
ובנה אותה בקרוב בימינו בניין עולם.
ברוך אתה ה', בונה ירושלים.
(מן ה"עמידה")


ירושלים הולכת ונבנית לעינינו. שבטי ישראל מתכנסים מן הגלויות השונות לארצנו, ואנו
חשים את פעמי המשיח…

נתכונן אפוא כראוי לגאולה הקרובה. נלמד ונכיר את המקדש ואת הנעשה בו, וברצות ה'
נשתמש בידע זה, בשוב השכינה לציון.


לשעבר היינו מקריבין קרבנות ומתעסקין בהן.
עכשו, שאין קרבנות…
אמר הקדוש ברוך הוא:
הואיל ואתם מתעסקים במשנה.
כאילו אתם מקריבין קרבן.
('ג ,'ז "וצ" ,הבר ארקיו)


ירושלים ו"הר הבית"

בטרם נתחיל לעסוק במשניות של המסכת שלנו, מסכת "תמיד", הבה נצא ל"סיור" קצר
בירושלים וב"הר הבית", שבו עמד המקדש, נושא משניותינו.


םילשורי
.1מקומה של ירושלים

השלם במחברת את הנדרש להלן, בעזרת מפת ארץ-ישראל:
ירושלים נמצאת ב(סמן את הנכון) צפון/ מרכז/ דרום ארצנו.
אני גר/ה ב(סמן את הנכון) צפונה/ דרומה/ מזרחה/ מערבה של ירושלים.
מקום מגוריי הוא…

כדי להגיע לירושלים עלי לעבור דרך היישובים הבאים (ציין רק את שמות היישובים הגדולים
:(ךרדבש

זמן הנסיעה מביתי עד ירושלים הוא, בערך…

.2ירושלים בתפילותינו

בתפילות רבות אנו מביעים את כיסופינו לשובם של ימי הזוהר, כאשר ירושלים הייתה עיר
.הכולמהו שדקמה

פתח נא את סידור התפילה שלך, ומצא בו חלק מהן:

א. ב"פסוקי דזמרא" /"זמירות" מוזכרת ירושלים בפסוקים כגון אלה (העתק למחברתך!):
._______ _______ יחדנ ,'ה _______ הנוב*
* שבחי _______ את ה', הללי אלוקיך _______.
ב. איזו ברכה מוקדשת ב"עמידה" לירושלים, ומה אנו מבקשים בה?
ג. איזה "שיר של יום" מתייחס לירושלים? העתק מתוכו כמה פסוקים מתאימים.

ירושלים בימי בית שני


תיבה רה
תיבה רה לש ויתומש .3


להר שבית המקדש נבנה עליו יש שמות אחדים. הבה נגלה אותם בעזרת התנ"ך:

א. ישעיהו ב',ב': "והיה באחרית הימים נכון יהיה _______ _______ _______ … ונהרו
אליו כל הגויים".
ב. דברי הימים ב', ג', א': "ויחל שלמה לבנות את בית ה' בירושלים _______ ________".

תיבה רה לש ויתויוכז .4


הר הבית, הר המוריה, מוכר לכולנו מאז לימודינו בספר "בראשית". זוכרים? ובכן, נפתח
בבראשית כ"ב, א'-י"ט, ונשלים:

.________________________________ :אוה קרפה אשונ .א
ב. הר הבית נרמז בפסוק ב', במלים "_______ _______".


גם דויד המלך קשור להר הבית. גלה את הקשר הזה בעזרת המקורות ואלה:
א. שמואל ב' כ"ד, י"ח-כ"ה ב. דברי הימים ב' ג', א'.

נסכם: להר הבית קשורים בקדושה מנהיגי האומה האלה: .1______ .2______ .3______,
ובאותו מקום מקודש בונה _______ המלך את בית המקדש.


והיה באחרית הימים
נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים, ונישא מגבעות.
('ב והיעשי)
תיבה רה תינבת



דימת תכסמ לש המוקמ

מסכת "תמיד" היא אחת ממסכתות המשנה בסדר "קודשים". בוודאי למדת כי המשנה
מרוכזת בשישה "סדרים".


:הנשמה ירדס תשש ,ס"שה תא טרפפ הסנ .5

_______ רדס .3 _______ רדס .2 _______ רדס .1
_______ רדס .6 _______ רדס .5 _______ רדס .4


.6עשה לך סימן לזכירתם: זמ"ן נק"ט

_______נ .4 _______ז .1
_______ק .5 _______מ .2
_______ט .6 _______נ .3


.7דפדף ומצא:

מה שם המסכת שלפני מסכת "תמיד"? רשום במחברתך.
ומה שם המסכת שאחרי מסכת "תמיד"? רשום במחברתך.
אם תוכל לרשום שמות של מסכתות נוספות בסדר "קודשים", מה טוב!

באילו מהמסכתות שרשמת ברור לך הקשר בין שם המסכת לשם הסדר, "קודשים"? הסבר!
האם למדת מהו הנושא המרכזי של מסכת "תמיד"?

חשוב אפוא: מי הם "גיבורי" המסכת? מי הם רוב האנשים הנזכרים במשנה במסכת "תמיד"?
דפדף בפרקי מסכת תמיד, ומצא כמה מקומות שהכוהנים נזכרים בהם. על הכוהנים ועל
עבודת הכוהנים תלמד בהמשך.

בהיות כל ישראל בארצו, עמד בית המקדש במרכז חיי העם. מהמקום אשר בחר ה' יצאה
הוראה לישראל בכל ענייני דת ודין. בעת צרה וצוקה נשאו משם את תפילותיהם היחיד
הציבור, אל בית המקדש שמו פעמיהם רבבות עולי רגל שלוש פעמים בשנה. חייבי עולות
ושלמים, חטאות ואשמים הביאו את קרבנותיהם לכוהנים, והם הקריבום על המזבח. וגם מי
.שדקמל ותבדנ תא וא ורדנ תא איבה ובל ונבדנש

ברור אפוא, כי בבית המקדש הייתה פעילות מרובה ביותר. בתוך כל הפעלתנות הרבה שבבית
ה' יוחדו לעצמן פעולות אחדות שנעשו תמיד. עבודות מסוימות במקדש היו קבועות, תמידיות
ויום יומיות, והכוהנים ביצעו אותן מידי יום ביומו, בזמן קבוע. העבודות היום יומיות שמתוך
.דעומבו תבשב וליפא שדקמב ושענ תוידימתה תודובעה

:תוידימתה תודובעה תא אצמ

.8לפניך לקט מקורות מן התורה, ובהם מוזכרות עבודות תמידיות, שנעשו במקדש מדי
יום-ביומו. רשום במחברת מהי העבודה הנזכרת בכל פסוק. הדגש את זמן העבודה:


תורוקמה

'ח-'ז ,'ל תומש .1
ב"מ-ח"ל ,ט"כ תומש ;ה-א ,ח"כ רבדמב .2
'ג ,'ו ארקיו .3
א"כ-'כ ,ז"כ תומש .4
'ו-'ה ,'ו ארקיו .5
.ג"י ,'ב ארקיו .6


התורה הטילה על הכוהנים מטלה חשובה לפני ביצוע העבודה במקדש.


:הנשמ תרבחמב בותכו ,א"כ-ט"י ,'ל תומשב ,הרותב ארק .9

?תאזה הלטמה יהמ .א
ב. האם ידוע לך כיצד מטלה זו מכונה בפי חז"ל (חכמינו זיכרונם לברכה)?
ג. אימתי הכוהנים מבצעים מטלה זו?
ד. מהו עונשו של מי שאינו עושה כך?
ה. האם מטלה זו הוטלה רק על אהרן ובניו או גם על הדורות הבאים?
.א"כ-ט"י ,'ל תומש רפסב בותכה לע ססבתה



ארגון העבודה בבית המקדש


תורמשמל הקולחה

רבה הייתה עבודת הכוהנים במקדש, ובעיקר בשעות הבוקר המוקדמות. אמנם הכוהנים
ועובדי המקדש היו רבים וחרוצים, אך כיצד ניתן לחלק ולהסדיר את העבודה הרבה במקדש
בין כל הכוהנים?


הכוהנים הובדלו מכלל הלוויים לעבודת הקרבנות.
… משה רבנו חילק הכוהנים לח' משמרות: ארבעה מאלעזר וארבעה מאיתמר. וכן
היו עד שמואל הנביא ובימי שמואל חילקם – הוא ודויד המלך – לארבעה ועשרים
.הנוממ דחא שאר רמשמו רמשמ לכ לעו .רמשמ

ועולין לירושלים לעבודה משמר לכל שבת (שבוע), ומיום השבת ליום השבת הן
מתחלפין: משמר יוצא, והאחר – שהוא אחריו – נכנס, עד שיגמרו, וחוזרין חלילה.
('ג ,'א תוכלה ,'ד קרפ שדקמה ילכ תוכלה ,ם"במר)

"המה ייסד דוד ושמואל הרואה, באמונתם" (דברי הימים א' ט', כ"ב) רד"ק: דויד
…הנוהכ תורמשמ ונקית לאומשו


סרטט סרטוט גרפי לתיאור חלוקת הכוהנים למשמרות, החל מימות משה ועד לכ"ד משמרות
.הנוהכ

מדוע, לדעתך, פיצלו בימי דויד המלך את שמונה משמרות הכהונה לעשרים וארבעה משמרות?
כל משמר שירת שבוע ימים. כמה שבועות בסך הכול שירת כל משמר לאורך שנה שלמה?
(שנה = 50שבועות.) חלק את תשובתך לשניים:

)1עד ימי דויד )2מימי דויד ואילך.

בא-יתבל הקולח


כל משמר שירת במקדש ברציפות שבוע ימים.

האם כל כוהני המשמר שירתו בכל יום, או שמא הם נתחלקו לפי ימות השבוע? ואם כן, מי
מהם שירת ביום א', ומי ביום ב'? מי ביום ד', ומי ביום ו'?

אמרו חכמים:
שישה בתי אבות הכוהנים, שתיקנו להם חכמים.
('ב דומע ,ז"ק ,תוחנמ ארמג)

הזו ,ומוי דבוע הז .עובש ימי השיש דגנכ .תובא יתב השישל קולח רמשמ לכש :י"שר
עובד יומו. ובשבת כולן שווים (עובדים כולם).

"הנוממ"ו "שאר"

:בתוכ ,"הקזחה דיה" ורפסב ם"במרה


דבוע וישנאו בא-תיב לכ היהיש דע ,תובא-יתבל ורמשמ קלחמ רמשמו רמשמ שאר לכ
ביום אחד מימות השבת (=השבוע), והאחר ביום של אחריו, והאחר ביום של אחריו.
.וילע הנוממ דחא שאר באו בא-תיב לכלו
(א"י הכלה ,'ד קרפ שדקמה ילכ תוכלה ,ם"במר)

שני פרטים חשובים הוסיף הרמב"ם על המידע שהבאנו לעיל מן הגמרא במסכת מנחות
ומפירוש רש"י. מה הם שני הפרטים? מהו העיקרון המשותף לשניהם?


ךשמה