טבת-אדר ב' תשל"ג
בית מקרא )נג(
קרביהושפטכנגדבעלי-הבריתשמעברלים-המלח
לאורהגילויים הארכיאולוגיים האחרונים
מאת
צבי אילן
בין מחקריו הרבים דן יוסף ברסלבי המנוח גם בפרטים ש,ונים אודות הקרב
שבין יהושפט לבעלי-הברית שבאו על יהודה מעבר לים-המלח (דבהי"ב כ').1
מן הימים שחלפו מתו פירסם את ובריו ,וביחוד בזמן שעבר מאז מלחמת ששת
הימים ,רבו הידיעות החדשות על זירת אותו קרבמימן המקרא במדבר להודה.
אפשר עתה לעיין בו מחדש ,תוך הסתייעות בסקר ארכיאולוגי ,המגלה פרטים
רבי-חשיבות .נבקש להעלות בזה כמה מהחידושים ,תוך דיון בעיקר בצדדים
הקשורים ברקעהריאלי-גיאוגרפי של הקרב ,תחום בו כה הירבה ברסלבי לעסוק.
הסיפור המקראי
סיפור 'הקרב מתואר בשלומיים הפסוקים הראשונים בדבה"ב ב' .הפרטים
הנוגעים לתיאורי המקומות מסופרים אמנם בפסוקים מועטים בקטע זה ,אך הם
בהירים ודראמטיים בצורה בלתי-רגילה .דימה שלפנינו אחד מסיפורי הקרב
מתחולל 2ס,
המפורטים ביותר שבמקרא .הסיפור בכללו ,נוודא אופי מדרשי -
ה' ,נלחם את מלאמת העם והאויבים ניגפים מעצמם לפני ישראל ,אך מבעד
למסגרת המדרשית ,הנושאת אולי קוים מאוחרים ,בולט הרקע הריאלי-היסטורי.
הפרק פותח בספרו ש"בנישיאב ובני עמון ועמהם מהעמונים" .2באו על יהושפט
לפלחמה .ולהלן "ויבואו ויגידו ליהושפט בא עליך המת רב מעבר לים מארם
והנם בחצצון תמר היאעין גדי"" .הושפט יר) 4נותן פניו לדרוש את ה' וקורא
לצום .בהמשך (פס'י) נאמר שהאויבים הם "בני עמ,ון ומואב והר שעיר" (האחרונים
במקום העמונים שנזכרו תחילה) .לנוכח היאוש במחנה ישראל היתה רוח ה'
עליחזיאל בן זכריהו הלוי ,המחזק את העם" :מחר רהו עליהם הנם עולים במעלה
הציץ ומצאתם אותם בסוף הנחלפני מדבר ירואל ,לא לכם להלחם בזאת התיצבו
עמדו וראו את ישועת ה' עמכם ."…העם השבים בבוקר ויצא למדבר תקוע.
1היועת את הארץי
,ים-המלחסביבסביב ,תשט"ז,עמ' .346-345
2מסתבר שיש לגרוס ,כבתרגום 0~1וצןן"יצן" ,מעונית" .גם יוסף בן-מתתיהו מציין את
.לינור ,אנציקלופדיה מקראית ה' ,טור ;189ח .תדמור,
השתתפותם של "ערבים" בקרב .ראהי
.ליסר ,עמ' ,230הע'.45
המקרא ותולדותישראל,מחקריםלזכרו שלי
205
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת-אדר ב' תשל"ג
בית מקרא )נג(
צבי אילן
נ]2
אז נתן ה' מארבים באויבים ואלה הש'היתו איש אתרעהו" .ויהודה באעל המצפה
למדבר" 'ומצאו את אויביהם פגרים ,ואחר בזזו שלושה ימים את השלל" .וביום
הרביעי נקהלו לעמק ברכהבי שם ברכו את ה' על כן קראו את שם המקום ההוא
'!:י ;" :
עמקברכהודהוום".מומם,וןלויייושלימ'צוהל*םושמחים
זירת ההתרחשות
היכן היא זירת ההתרחשות של הקרב 1הזכרת "הצצון תמר היא עין גדי"
ומדבר תקוע והזכרות אחרות קובעות שטח מוגדר למדי בו אירע הקרב; ושינו
מרכז מדבר יהודה ,במרחב שבין תקועלעין'גדי .זהו איזור שחתורים בו נחלים
רבים וממילא מצטמצםהאיזור בו יכולה לעבור דרך לבדי קילומטר אחד ולעתים
אףפחותמכך.התנועהבנחלים %צממלאף אםמאופןחד-פעמינ_(;קשהמאוה
הרי תיאור קצר :של האיזור.:.הכיוון הכללי של ,הנחלים מסביבת תקוע הוא
לדרום-מזרח .הנחל העיקרן הוא 'נהל ערוגות( ,ואדי..,ע'ר) ,המתחיל מדהום לתקוע
ונשפך לים-המלח מדרום לעין-גדי. .זהו:נחל מצוקי-או .תלול ברוב קטעיו .כ5-
ק"מ מדרום לתקוע מתחילים יובליו של ,נחל חצצון(ואדי חצאצה) ,ההולך בכיוון
כללי מזרחה ,ומגוע לים-המלח כעבור כ .10-ק-מ ,סמוך למצוק-ההעתקימימצויים
בין שני הנחלים הללו כמה נחלים קצרים ,כגון נחלי .דוד וישי ,שמצפון לעין
גדי .מצפון לנחל חצצון מתחתר נחל עמוס (מקטע אל-גוץ) ,יובלו הגדול של
נחל ,תקוע (ואדי חריתון) .ראשיתו של נחל תקוע מצפון לתקוע והוא מתחבר
לנחל דרגה (ואדי דהג'ה; תעאמרה) ,הנשפך לים-המלח מצפון לנחל חצצון.
מבחינהגטו.רןו,פוגרפית משתפל האיזור והולך מתקוע ( 825מ',,מע"פ הים) %דעין-
350מ' לעהך מתחתלפני-הים).
גדי (תל
;.
'
ורך הגישה
שאלה ראשונה היא מגיבן ובאיז,ו דרך הגיעו הפולשים לעין-גדי .נראה שיש
לקבל את.הזיהוי המקובל 'לעים" ,עם ים-המלח ואת התיקון אדם במקום ארם,
ברסלבי הביא שם שתי אפשרויות גישה -שהפולשים .באו בכלי-שיט ,כדי
להעלים כבל האפשר את בואם .4או שניצלו שפל רב בגובהפני ים-המלח ,כפי
שאירע בראשית המאה הי"ט .5סברה אחרת היאומבעלי הברי.ת.באו בדרך עקיפין
3לא ניכנס כאן לבעיית הזיהוי המקהאי לחצצון תמר (בראשית י"ר ,ז) .ראה לענין זה
י
.אהרוני ,ארץישראל בתקופת המקרא ,תשכ"ג ,עמ' .62-41
4שם .ועל צורת מעבר זו ראה גםי
.אהרוני ,היסטוריה צבאות של ארץ ישראל ,בעריכת
י' ליתר (להלן היסטוריה בבאיה) ,תשכ"ד ,עמ' ,434המשווה אותה לתנועת הספינות בים-המלח
'.
לפי אגרות בר-כוכבא.
'
ה ארץ ישראל ו' ,תשכ"ד ,עמ' .16ב"ב
5שם (הע' ,)1עמ' ,43–28וכך דעת ש .ייבי
לוריא ,גלילות במולדת ,תשט"ז ,עמ' ,94סבר שעברו בלשון ,וחצו את .ים-המלה במקום הצר,
מקום שם המיםרדודיםביותר.
':
(
ן
206
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
-
-
—-.
, -ד - . – . -
.,
ן
,
בית מקרא )נג(
~ט
--
— . – – – . . .
.,.=-
-
-
טבת-אדר ב' תשל"ג
קרב יהושפט כנגד בעלי-הברית שמעבר לים-המלח
,
,
,
,
,
.
,
,
,
,
,(,(,
.,,,,.,. ,,י",,,1
,
,
,
,
,,,,ה"ה-יצנ
/.
,
207
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת-אדר ב' תשל"ג
בית מקרא )נג(
צבי אילן
- ,
[%
שעברה בצפונה של אדום לדרומו של ים-המלח והלאה לעין-גדי .6קוצה לקבל
את הדעה שבעלי הברית" ,המון רב" (פס' ב) הצליחו לרכז כלי-שיט כה רבים
ולהעביר צבא רב שינחת בהפתעה בעין גדי ,אףכי ,ישלהודית ,הביטוי "מעבר
לים" יכול לרמוז על אפשרות כזאת .לכן נראית יותר האפשרות ששו בדרך
היבשה ממואב עבור את הלשון והלאה ליבשה מדרום לים-המלח ,זאת לפי דעת
הגיאוליגים הסבורום שמהקופח המקרא ועד לכיבוש הערב."4הוה האגן הדרומי
שלים-המלחיבשה*.
זיהוי "מעלה הציץ" ונתיב הקרב
ברסלבי שיער שואדי חצאצהנית
ן להזדהות עם "מעלה הציץ" .8הואקיבל את
הדעה שהקרב נערך לאורך נתיב עין-גדיי 4.תקוע ,אה תמה מדוע בחרובני עמון,
מואב ושעיר דוקא בה ,שהיא דרך קשה.בפי שנראה להלן מן העדויות החדשות
הרי אין ספק שהיתה דרך' חשובה מעי-לדי לתקוע ,סלולה ומותקנת במקומות
הקשים ,ובה ככל-הנראה נעו כוחות הפלישה .9כבר בעבר זוהה לנכון מעלה
הציץ עם -נקב עין גיידי" ,העולה מעין-גדי מערבה ,אל רמת המדבר .הובחנו
בו שרידי חציבה וסלילה!קדומים .10לא הרחק מראש המעלה ,במצפה עין-גדי,
נתגלתהמצודהישראלית ,שהוקמה בעקבותהפלישה.11ואוליעודלפניה.
הדרך היתה בשימוש גם בתקופה הרומאית .לא-הרחק מקצה המעלה ,אחר
שהואמגיע לרמת המדבר ,שרד מצד-הגנה מאותה תקופה.
מדבר ירואל
אחר עלותם במעלה הציץ היו האויבים צריכים להימצא "בסוף הנחל פני
מדבר ירואל" .להלן ננסה לשער מהו הנחל בו נעו הפולשים .באשר למדבר
ירואל -מקיבל להניח שהוא מדברה של ירושלים ,ומקומו מדרום-מזרח
.ליטר ,היסטוריה צבאית ,עמ' .199
6י
. Emery, The Dead Sea1 Israel Ministry 01 Development, 7נ) .א . Neev,וע
. 11-34עק ;Geological Service, 8811. 41, 1967,הנ"ל" ,מדע" ,כרך י"א (תשכ"ז) ,עמ'
.330על דעה אחרת בקשר לגודלו של ים-המלח ,ראה אצל צ .אילן ,ים-המלה וחופיו ,תשל"א,
עמ' .21
8קרוי עתה ,לפי החלטת ועדת השמות הממשלתית ,נחל חצצון .לא נראית הצעת .1שלם
לזהות את המעלה בואדי חצאצה ולתקן במקרא ל"מעלהסציץ" .ראה דבריו ב"ירושלים" ,מחקרי
ארץ ישראל ,בעריכת מ .איש-שלום וחבריו ,תשי"ג ,עמ' ש"ט אבל Georgraphie de 18
.403ע ,Palestine 1,שיער שהקרבאירעביובליםהעליונים שלואדי חצאצה ,שהואלדעתו מעלה
הציץ.
י (שמו"א כ"ג ,כט;
כ"ד ,9א"–תגכ)ן ,שזו הדרך הנזכרת בפרשיות דוד בצוריהיעלים ואב'מ,צודותעין-גד
ואף דרךנעמימבית-לחםלשדי מואב ובחזרה (רות
ז).
10מ .הראל,ידיעות ל"א (תשכ"ז) ,עמ' .184
אי
11י
.אהרוני,א"י בתקופת המקרא ,עמ'.49
208
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת-אדר ב' תשל"ג
[]5
בית מקרא )נג(
קרב יהושפט כנגד בעלי-הברית שמעבר לים-המלח
לירושלים ,מצפונו של מהבר תקוע ,שנזכר בהמשך הפרשה .12נראה לנו שאין
לזהות אתהעיר עםיהושלים ,אלא לשערשהיתהעיר מקראית אחרת ,בשםירואל.18
הרי אם עלו הפולשים בנחל ופניהם לעבר מדבר ירואל,עדיין מדבר ירושלים,
אם בקירבתה הוא ,מופלג הרבה משם לכיוון צפון ,וקודם לפניהם מדבר העיר
בית-לחם 11כך אף נביא בחשבון ש"פני מדבר ירואל" עשוי להיות מוסב על
של הפלישה .ובכלל ,מדוע יקראו 'למדבר ירושלים "מדבר ירואל"?
הכיוון הכללי
הרי לא מצינו בשום 'מקום שתיקךא ירה2לים בוכם ירואל .בפרשה עצמה ,מאידך,
נזכרת ירוש'לים בשם זה 'המפורש פעמים אחדות (בפסוקים ה ,סו ,יח ,כ ,בז).
לעומת זאת מופיע הצירוף "מדבר ירושלים" בכתבי כת מדבר יהודה .15אבסביוס
אומר על תקוע שהיא אצל מדבר ירושלים* .1את מקומו של מדבר ירואל ,כקטע
ממדבר יהודה הסמוך למדבר תקרע ,אפשר לקגוע לפיכך בין נהלי חצצון-
עמום-תקוע לבין נחל דרגה .אפשר שקטע מדבר זה היה בהלתו המזרחי של
מדבר יהודה,היינו של עיר ששכנה לחוף ים-המלח ,ומדברה היה ברמת המדבר,
במקביל ומצפון למדבר עין-גדי (שמו"א כ"ד ,א) .חולשתה של אפשרות זו היא
בכך שירושל אינה גמניתבין הערים שלחוף ים-המלח (יהושע ט"ו ,סב-סג).
המצמה למובר ועמק ברכה
ישראל למדבר תקוע מעיד שהפולשים היו בדרך אל מדבר זה,
צאתם של בני
או היו בחלקו המזרחי ,הקרוב יותר לעין-גדי .זהו המדבר של העיר תקוע,
שמדרום-מזרה לעיר ,בין נהלי תקוע ועמוס לנחל ערוגות .תקוע ישבה בספר
המדבר ,בקצה הדרך המדברית .עתה ברור עוד יותר ששמה בא לה מכך שממנה
היו תוקעכם ומודיעים על אירועים במדבר ולאורך הדרך שבאה מעין-גדי.
בודאי היתה תחנת-מימסר השובה על הנעשה במדבר ,בין עין-גדי לבית-לחם
וירושלים .תקש עצמה ,שיש לזהותה בח' א-טקוע (נ"צ )1701/1157היא גבעה
שאין ממנה תצפית אל המדבר שממזרח לה .מכאן אתה למד שיש רקע ריאלי
לנאמר ,כי "יהודה בא אל המצפה למדבר" (פסי כד) .היתה סברה שהמצפה
למדבר הוא קרן אל-ג'מוס .18אך מן הסיפור מתקבל רושם שהיה זה מעום
,מחקרים בתולדות ישראל וארצו,
12אנציקלופדיה מקראית ג' ,טורים .792 ;787ש.ייבין
תש"ך,עמ' ,184הע'.33
שכתב לנכון ב"צ לוריא ,ספר אורבך ,תשט"ו ,עמ' =( 110גלילות במולדת ,עמ' .)239
13כפי
קרוא "ירואלים" בחוזים ממורבעאת ולהשוות ל(מדבר) ירואל אינו נראה מבוסס דיו,
הנסיון ל
בשל קטיעותן שלהמלים הללו בתעודות ,ראה .Beno~t 0! %1.,Les Grottes de Muralba'at,ו
. 142-3; 145עע .1961,
14הוא מן-הסתם המדגרבו רעהדוד את הצאן (שמו"אי"ז ,טו;כח).
י אורכבגי חושך ,עמ' .257
15י
.ידין,מגילת מלחמתבנ
16הוצאת ע"צ.מלמד ,מס' ,496עמ' .48
17מעניין לצתן,כ עד היום עובר הגבול.בין שבטי הבידוים באיזור בנחל עמוס :התעאמרה
איידה מהנחל ולדרום ,עד נחל ערוגות .ראהא .שמואלי ,התנחלות הבידוים
מהנחל ולצפון ,והרש
של מדבריהודה ,תש"ל,עמ'.15
18ב"צלוריא,גלילות כמולדת ,עמ' .239
209
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת-אדר ב' תשל"ג
בית מקרא )נג(
צבי
אילן'
[]6
סמוך יותר'לדרך ,מדרום-מזרה לתקוע ופנימה יותר במדבר; ולא בשוליו .הנקודות
המתאימות להיות המצפה למדבר הן המצפורים הבאים 'בקירבת הדרך ,שנמצאו
בהם שרידים עתיקים :ח,/צתבא' ,)1718/1110 stts)-כך 5ק"מ מתקוע (נ"ג ,)586
ואבו-זומיטר (נ"ג )557ורג'םא-נאקהי(נ"צ .19 )1799/1209
אחרי.דיניתנו המארבים'.(,והאויב נבוס :,נקהלו בני ישראל לעמק ברכה ומשם
הלכו לירושלים .לא .נראית.:ינ
ו הדעה ומההתקהלות היתה במקום הקרב .20
,
ר
ב
ד
מ
ל
ד
י
ל
'
ח
ה
מקובל עתה להניחכי עמק ברכ
ת
ו
כ
י
ר
ב
ה
י
ה
_
צ
"
נ
(
ץ
ו
ח
מ
/1168
'
;
ה
ז
הוא אפשרי,
6
כ
,)1637הסמוכה לגוש עציון 21,מקום
ק"מ ממערב
י
ע
ו
ק
ת
ל
אךאין הוכחה לכך ,מה-גם שמיקומומטייב את הבאים מתקוע לירושלים לעשות
קפנדריה .נראה יותר לפיכך לזהות את עמק ברכה עם בוקיעה;-עמק פורה ומעובד
ממערב לתקוע (נ"צ מרכזי .)1695/1165עמק זה קהוב לדרך מעין-גדי ,ולידו
עוברת הדרך הקצרהמתקועלירושלים,דרךבית-לחם .22
הגילוייםהארכ?.ולוגיים
באן .הכיתוש הירדני נפלסה דרך לרבב במקביל לדרך הקדומה ,ועתה היא
מגיעה %ד ראש מעלהעין-גדי -מעלההציץ .הסקר הארכיאולוגי המיוחד גילה
מצידי הדרך מספר רב של שרידים עתיקים ,בהם מצדים ומצודות ,מן התקופה
הישראלית א' ובי ומן התקופה הרומית ,28משני עברי הדרך נמצאו כ 15-אתרים
מתקופת ממלבת יהודה ,בהם כשמונה מצודות ומצדים ,ושרידי התיישבות,
הכוללים גם בורות ,שדות מדורגים ,בית .קברות ושבילים .מלבד זאת נתגלה
מספר גדול של מצודות ,מצדים ,מחשת צבא וקטעי דרך חצובים וסלולים
מהתקופה'הרומית .המצדים הוקמו בדרך כלל ב'מקומות שבהםהגבילה הטופוגרפיה
את אפשרויות המעברוהמצדים הישראל"ם בנויים ערוב על פסגות במרחק-מה
מהדרך ,צופים ושולטים על מרחביה ,עם קור-עיןבין מצו אחדלשני( .המצדים
הרומיים צמודים לדרך %צמה ,ושליטתם היא מקומית) .למצדים הישראליים נועד
תפקיד של התראה וגילוי ממהחק ,והיה באפשריים להציב' מארבים למנסים
לעבור.בדרך
,או לעקוף קטע.מסויים בה,כדי להדור
י יהודה,.מבנים ומצדים
יהר
ובהם חרסים מהתקופה הישראלית נתגלו ,בין היתר ,בחי אום א-זויתיי
ם )Sa1
19גבעות אלה מסומנות כמצפורים במפת סימון שבילי' מדבר ?הודה .בהוצאת בית-סמר
שדהעיךגדי .1971 ,ראהפרטיםעליהןבדברי ההסבר שעל גב המפה ולהלן;
~,
(.403 20ןde 1% Palestine 1,
21פ .נאמן,אנציקלופדיהלגיאוגרפיה מקראיתג' ,עש143ן.
, 14; Abel, Geographieע; : ..ק:
.
ן את עמק ,ברכה בבקעת הורקניה
,בארץ ישראל ז' ,עמ'
22זיהויו של ש.ייבי
(ב
ה"ב והדרך.לירושלים אינה
ער
יק
קה
םו-
,ו
,17אינה יכולה להתקבל על הדעת .מקום זה רחוק הרבה ממק
עוברתבו.
. '. .
,
ן
ו
23חדשות ארכיאולוגיות ב"ו ,תשכ"ח ,עמ' ,26והמפה הצמודה .פ; בר-אד בתוך פירסום
ה 'ובקעת הירדן ,עמ' ;41-30
הסקר הארכשולוגי המיוחד ,בקובץ מימצאי חולית מדבר'.יהיד
ר
ק
ס
ה
,
ת
ל
ה
נ
ה
ל
ו
ו
ש
ר
י
ה
ש
אתרים 'בין המספרים (2-!42ש .תודתי העמוקה לפ .בר-אדון
%
לי
לעיין בחומרעוד בטרם נתפרסםבהבים,
210
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת-אדר ב' תשל"ג
[]7
בית מקרא )נג(
ד
ג
נ
כ
קצב יהושפט
בעלי-הברית שמעבר לים-המלח
,)171/109באבו זומיטר (נ"צ ,)175/106ברוג'ם א-גאקה* ,2בראם אל-חממה
(נ"צ )1809/0999וברכס הסמוך לו (רג'ם אל fnbbn.-נ"צ )182/099לאלה יש
ל 25
להוסיף ,כמובן ,את המצודה הישראלית במצפה עין-גדי ,שהוזכרה העי
באמצעות מערכת המצודות הללו רתקוע הועברה אל-נכון ההודעה 'ליהושפט
שהאויב הגיע לעין-גדי .המצדים שכנו ממוך לקצות הנחלים .ליד חום א-זויתינה
מתקרב מאוד האשוימל נתל חצצון אל האתר ,וכן מצויים מצדים אחרים של
יהודברלךי,ו של הנחל.מעניין ביותר מיקומם של מצדי הממה' ,הממוקמים משניצידי
ובין מעיפיו העליונים של נחל דוד .בקטעים מסויימים עוברת הדרך
ממשבתוךהנחל,שכאןהואנוחלמעבר.
מקום הקרב
ראשו של נהל דוד והמצדים שלידו רחוקים ממעלה הציץ
ל
כ
מיקום המצדים ,מעבר הדרך בתוך הנחל ,המרחק ממעלה הציץ -אלהמעלים
על הדעת את ההשערות שבאיזור זה הניחו הישהאלים מארבים לצבא הפלישה,
ונעזרו ב-הח'לוץ" ממחנה יהושפט (פס' כא) ,שבא כתגבורת .26אפשרות אלטרנ-
טיביתהיא ומהכוח הפולש 3ע בנ,חל ערוגות ,המקביל אל הדרך מדהום ,אך כאמור
התנועהבו קשההביחודאינהנוחהלמעבר צבארב.
ח
ו
כ
ל
נראה שמכות שהנחיתו המארבים הישראליים בהפתעה
הפולש גרמו
לחשדות הדדיים ולסיכסוך פנימי במחנם .בעקבות זאת הושג הנצחון הישראלי,
שנשתמר לפרטיו נדברי הימים .הגילויים הארכיאולוגיים מוסיפים עתה פרטים
עלזירת הקךב ומאפשרים 'להסיק מסקנותיותר ברורות על מקומוומהלכיו.
כ 7-6-ק"מ.
24ליד המצדהישראלי הוקמהכאן משסדת-מדברירדנית.
25הגבול המזרחי של ביצורי רחבעם היה בעיר תקוע (דבהי"א י"א ,ו) .כנראה שרקבימי
יהושפטהוכלל המדבר שמתקועועדעין-גדי במערכתהביצורים,
26דבריו של יוסף בן-מתתיהו שהישראלים מצאו את האויב "במעלה שנקרא רמה" לאו
בליטה) בין ירושלים ועין-גדי ,קדמוניות ט ,א, ,ב ,אינם תורמים לזיהוי המקום המדוייק של
מקום הקהב.
211
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il