ראש השנה – השופר

כ׳ באב תשפ״ו · תושב"ע


רפושה – הנשה שאר

הרומל תורעה



אובמ

בראש השנה קיימים מצוות ומנהגים רבים. אולם המצווה המרכזית של ראש השנה היא תקיעת

.רפוש

טעמים רבים נאמרו למצוות השופר, אולם על סמך המקורות בתנ"ך ובדברי המפרשים, נראה

כי לתקיעת השופר שני טעמים מרכזיים:

את העם מפני הסכנה, ולעוררם לשוב בתשובה.ריהזהל

את הקב"ה כמלכו של עולם.ךילמהל

שני טעמים אלו הם שני העניינים המרכזיים של ראש-השנה, ואף שני השמות של החג מורים על

:ךכ

= כי ביום הזה כל באי עולם עומדים לפני ה' במשפט לחיים או למוות.יום הדין

= יום המלכת ה', כי ביום הזה נברא העולם, וה' נעשה מלך על עולמו.הנשה שאר

תויכוניח תורטמ

מטרת המשימות היא להנחות את התלמידים, שלב אחר שלב, שיכירו את שני הטעמים של

מצוות השופר בראש-השנה. על מנת להגיע להכרה זו, התלמידים מבצעים משימות בשלושה

:םיבלש

א. לימוד המקורות במקרא, העוסקים בתפקידו של השופר באופן כללי בתקופת התנ"ך.

ב. עיון בדברי המפרשים רס"ג וספר החינוך, אשר מהם ניתן ללמוד ששני התפקידים העיקריים

של השופר בתקופת התנ"ך, הם גם שני הטעמים של תקיעת השופר בראש-השנה.

ג. עיון בקטעים מתוך תפילת מוסף של ראש-השנה, מהם ניתן לראות כי אף בתפילה באים לידי

ביטוי שני עניינים אלה.

אנו התמקדנו בשני הטעמים:

א. להזהיר את העם

ב. להמליך את ה',

כי ראינו בהם את שני הטעמים המרכזיים של מצווה זו. טעמים אלו עולים מתוך המקרא

עצמו, וגם המפרשים הציבו אותם במרכז דבריהם: ספר החינוך מביא בעיקר את הטעם

שהשופר מזהיר ומעורר את העם מפני הסכנה, ואילו רס"ג מביא כטעם ראשון, מתוך עשרה

טעמים, את ההסבר שבשופר ממליכים את הקב"ה. גם שמות החג מורים על מרכזיותם של

טעמים אלו. למצווה זו ישנם טעמים נוספים, ורב סעדיה גאון עצמו ריכז עשרה טעמים

.רפושה תעיקת רבסהל


פתרון השאלות


הווצמה רוקמ

ערוך חיפוש ב"תקליטור אוצרות ישראל", ומצא היכן מופיעה בתורה מצוות תקיעת

.הנשה שארב רפוש

שופיחה תואצות

ך"נת :רגאמ

העורת# :שופיחה

בראשית, שמות, ויקרא, במדבר, דברים חיפוש מוגבל לספרים:
דכ קוספ גכ קרפ ארקיו .1

דבר אל בני ישראל לאמר בחדש השביעי באחד לחדש יהיה לכם שבתון זכרון תרועה מקרא
:שדק

ט קוספ הכ קרפ ארקיו .2

והעברת שופר תרועה בחדש השבעי בעשור לחדש ביום הכפרים תעבירו שופר בכל ארצכם:

ה קוספ י קרפ רבדמב .3

ותקעתם תרועה ונסעו המחנות החנים קדמה:

ו קוספ י קרפ רבדמב .4

ותקעתם תרועה שנית ונסעו המחנות החנים תימנה תרועה יתקעו למסעיהם:

ו קוספ י קרפ רבדמב .5

ותקעתם תרועה שנית ונסעו המחנות החנים תימנה תרועה יתקעו למסעיהם:

א קוספ טכ קרפ רבדמב .6

ובחדש השביעי באחד לחדש מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו יום תרועה
יהיה לכם:

ו קוספ אל קרפ רבדמב .7

וישלח אתם משה אלף למטה לצבא אתם ואת פינחס בן אלעזר הכהן לצבא וכלי הקדש
:ודיב העורתה תורצצחו


:אוה ונניינעל יטנוולרה קוספה

דכ קוספ גכ קרפ ארקיו


דבר אל בני ישראל לאמר בחדש השביעי באחד לחדש יהיה לכם שבתון זכרון תרועה מקרא

:שדק


השופר ככלי המשרת בני אדם

לפני שבאים אנו לבדוק את הטעמים הדתיים של מצוות שופר, עלינו לבדוק את השימושים

העיקריים של השופר ככלי המשרת בני אדם, ולא כחלק ממצווה.

ערוך חיפוש ב"תקליטור אוצרות ישראל", ומצא היכן בתנ"ך מופיע המילה שופר.

שופיחה תואצות

ך"נת :רגאמ

רפוש # :שופיחה

מלכים א', יחזקאל חיפוש מוגבל לספרים:
.1מלכים א פרק א פסוק לד

ומשח אתו שם צדוק הכהן ונתן הנביא למלך על ישראל ותקעתם בשופר ואמרתם יחי המלך
:המלש

.2מלכים א פרק א פסוק לט

ויקח צדוק הכהן את קרן השמן מן האהל וימשח את שלמה ויתקעו בשופר ויאמרו כל העם
יחי המלך שלמה:

.3מלכים א פרק א פסוק מא

וישמע אדניהו וכל הקראים אשר אתו והם כלו לאכל וישמע יואב את קול השופר ויאמר
:המוה הירקה לוק עודמ

ג קוספ גל קרפ לאקזחי .4

וראה את החרב באה על הארץ ותקע בשופר והזהיר את העם:

ד קוספ גל קרפ לאקזחי .5

:היהי ושארב ומד והחקתו ברח אובתו רהזנ אלו רפושה לוק תא עמשה עמשו

ה קוספ גל קרפ לאקזחי .6

:טלמ ושפנ רהזנ אוהו היהי וב ומד רהזנ אלו עמש רפושה לוק תא

ו קוספ גל קרפ לאקזחי .7

והצפה כי יראה את החרב באה ולא תקע בשופר והעם לא נזהר ותבוא חרב ותקח מהם נפש
ס :שרדא הפצה דימ ומדו חקלנ ונועב אוה


מן הפסוקים שקיבלת עולה שלשופר יש שני שימושים שונים, לצרכים אנושיים.

מיין את הממצאים שקיבלת לשתי קבוצות. רכז בכל קבוצה את הפסוקים השייכים

.שומיש ותואל
רשום את הפסוקים השייכים לקבוצה אחת בטבלה בריבוע מס' .3
רשום את הפסוקים השייכים לקבוצה השנייה בטבלה בריבוע מס' .4
כתוב בלשונך, (בריבועים 1ו- )2מהי מטרת השימוש של התקיעה בכל אחת
משתי קבוצות הפסוקים.
:הרעה

התורה לא אמרה במפורש את טעמה של מצוות תקיעת שופר בראש-השנה. אך "דברי תורה עניים

במקום אחד ועשירים במקום אחר" במשימות הבאות, יש ניסיון לפרש את טעמה של מצווה זו,

על ידי עיון במקורות אחרים בתנ"ך העוסקים בתפקידו של השופר.

על סמך מקורות אלו, מתבארת טעמה של מצוות תקיעת השופר בראש השנה.

ראוי שהמורה יפנה את תשומת לב התלמידים, כי השימוש שעשו בשופר בתקופת המקרא,

קיים בצורה קצת שונה אף בימינו:

א. בטכסים ממלכתיים, כאשר אישיות רבת מעלה (נשיא או מלך) נכנסת, תוקעים לכבודה בחצוצרות.

ב. בשעה שפורצת מלחמה, משמיעים אזעקה.

לאחר לימוד המקורות, יש להפנות את תשומת לב התלמידים, למתודה: "דברי תורה עניים במקום

אחד ועשירים במקום אחר", על מנת שיאמצו אותה. במתודה זו, משתמשים לעתים קרובות, כשלומדים

מקרא, כגון: מלה קשה המובאת במקום אחד, מתבארת כאשר היא מופיעה במקום אחר במקרא.

:הלבטה תמלשה


:1 'סמ עוביר

תקיעת שופר כחלק מטכס של המלכת מלכים

:2 'סמ עוביר

תקיעת שופר – להזהיר את העם מפני סכנה העומדת לבוא

:3 'סמ עוביר

מלכים א פרק א, פסוק לד
ומשח אותו שם צדוק הכהן ונתן הנביא למלך על ישראל
ותקעתם בשופר ואמרתם יחי המלך שלמה.

מלכים א פרק א פסוק לט
ויקח צדוק הכהן את קרן השמן מן האהל וימשח את שלמה
ויתקעו בשופר ויאמרו כל העם יחי המלך שלמה.

:4 'סמ עוביר
גל קרפ לאקזחי
(ב) בן אדם דבר אל בני עמך ואמרת אליהם ארץ כי אביא עליה
חרב ולקחו עם הארץ איש אחד מקציהם ונתנו אתו להם לצפה
(ג) וראה את החרב באה על הארץ ותקע בשופר והזהיר את העם
והחקתו ברח אובתו ,רהזנ אלו רפושה לוק תא עמשה עמשו (ד)
.היהי ושארב ומד
ושפנ רהזנ אוהו היהי וב ומד רהזנ אלו עמש רפושה לוק תא (ה)
.טלמ

:5 'סמ עוביר

רב סעדיה גאון:
מפי שהיום תחילת הבריאה, שבוא ברא הקב"ה העולם ונעשה מלך
על עולמו. וכן עושים המלכים, שתוקעים לפניהם בחצוצרות, להודיע
ולהשמיע בכל מקום תחילת מלכותו. וכן אנו ממליכים עלינו את
הבורא יתברך, ביום זה.

:6 'סמ עוביר
ספר החינוך
לפי שהאדם בעל חומר (גוף), לא יתעורר (יקום) לדברים כי אם על יד
מעורר, כדרך בני אדם בעת מלחמה יריעו כדי שיתעורר למלחמה. וגם
כן ביום ראש השנה, שהוא היום לדון כל באי עולם… השופר מעורר
הרבה לב שומעיו, העומדים לפני ה' במשפט לחיים, או חס ושלום
.תוומל

:7 'סמ עוביר
יום הדין

:8 'סמ עוביר
הנשה שאר


רפושה תווצמו הנשה שאר ימעט

א. תוכנו המרכזי של ראש השנה לפי בעל ספר החינוך, ותרומת השופר לכך:

לעורר את העם לעשות תשובה, מפני שביום הזה כולם עומדים לפני

ה' למשפט לחיים או למוות. תפקיד השופר לעורר את העם מפני

.אבו ברקה טפשמה תנכס

ב. תוכנו המרכזי של ראש השנה לפי רב סעדיה גאון, ותרומת השופר לכך:

תוכנו המרכזי של ראש השנה הוא להמליך את ה' על העולם. השופר

בראש השנה משמש בתפקיד כלי שבעזרתו מודיעים לכל באי עולם כי

אנו ממלכים את ה' על העולם.


הליפת יעטק

מיון קטעי התפילה העוסקים בשני נושאים אלו:

ראש השנה כחג שממליכים בו את ה' על העולם:

ב. לפניך ה' אלוקינו יכרעו ויפולו, ולכבוד שמך יקר יתנו, ויקבלו כולם את עול מלכותך,

ותמלוך עליהם מהרה לעולם ועד ("עלינו")

ה. ובדברי קודשך כתוב לאמור: ימלוך ה' לעולם אלקיך ציון לדור ודור הללויה ("קדושה")

ו. ונאמר: והיה ה' למלך על כל הארץ, ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד. ("עלינו")

ראש השנה כיום הדין – היום שבו דן ה' את כל באי עולם, מי לחיים ומי למוות:

א. אמת, כי אתה הוא דיין ומוכיח ויודע ועד וכותב וחותם וסופר ומונה. ("ונתנה תוקף")

ג. ויאמרו הנה יום הדין לפקוד על צבא מרום בדין. ("ונתנה תוקף")

ד. בראש השנה יכתבון, וביום כיפור יחתמון כמה יעברון וכמה יבראון מי יחיה ומי ימות.

("ונתנה תוקף").


תורפושו תונורכז תויוכלמ

תליפתב תויוצמ הלא תוביטח שלש .תורפושו תונורכז ,תויוכלמ אוה הנשה שאר תליפת לש הביל

מוסף של ראש השנה, והן ממצות את עיקרו של יום.

בחיפוש משפט המבטא את הרעיון של הברכות השונות, יבחינו התלמידים כי ברכת "מלכויות"

אין לה התחלה ברורה. היא משולבת בברכת "אתה בחרתנו" ("קדושת היום"). הסיבה לכך היא

:"תויוכלמ" תכרב לש המוקימ רבדב הנשמב אביקע יבר לש וירבד

תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף לב עמוד א

אומר אבות וגבורות וקדושת השם, וכולל מלכויות עם קדושת היום – ותוקע,

,עקותו – תורפוש ,עקותו – תונורכז

ואומר עבודה והודאה וברכת כהנים.


שלשת הברכות הראשונות של תפילת העמידה הן: "אבות" "גבורות" (אתה גבור) ו"קדושת

השם" (אתה קדוש). רבי עקיבא אומר שכוללים את ברכת מלכויות עם הברכה שאחריה,

"קדושת היום". זו הסיבה שלברכת "מלכויות" אין התחלה נפרדת. בעוד שברכת "זכרונות"

מתחילה באופן ברור: "אתה זוכר מעשי עולם", וברכת "שופרות" מתחילה "אתה נגלית בענן

."ךדובכ
דימלתל תודובעל הרזח

תוכן חגים