לאעמשי יבר

בילדותו נשבה רבי ישמעאל בידי הרומאים, ונפדה מידיהם על ידי רבי
יהושע בן חנניה.
משגדל, היה לתלמיד חכם גדול, מיושבי הסנהדרין ביבנה, לאחר שגלתה
.םילשורימ
לרוב הוא חולק בהלכה עם רבי עקיבא.
מסופר עליו שקרא בשבת לאור הנר, למרות האיסור שהטילו חכמים על כך
מפני שחששו שהקורא לאור הנר עלול להטותו מתוך חוסר תשומת לב, כדי
להרבות את אורו, ובכך יעבור על איסור הבערה בשבת. רבי ישמעאל היה
לשכהל אלש הברה ותוריהז ללגב ,ול עראת אל תאזכש הלקתש רובס
בעברה. ואולם כאשר קרא לאור הנר, שכח, וכמעט הטה את הנר. משחש
בכך אמר: כמה גדולים דברי חכמים!
ורשם בפנקסו:
אני, ישמעאל בן אלישע, קראתי והטיתי הנר בליל שבת.
.(ב"י תבש) הנמש תאטח איבא – שדקמה תיב הנביישכל
אחד ממאמריו המפורסמים הוא שלוש עשרה המידות שהתורה נדרשת בהן.
"ארפס"ה תליחתב העיפומו ,"לאעמשי 'רד אתיירב" הנוכמ וז אתיירב
.(ארקיו רפס לע הכלה שרדמ)