רות וחג השבועות

כ׳ באב תשפ״ו · תושב"ע

תועובשה גחו תור

מרינה, הלילה ליל חג השבועות. בבית הספר שלנו ייפגשו ישראלים עם עולים:רמת
מרוסיה. עולים חדשים ילמדו יחד עם הישראלים. ילמדו ביחד תורה. ילמדו בזוגות:
ישראלי עם עולה חדש.

אהה, זה מעניין! אני אבוא. אני אלמד אתך…:הנירמ

ויהיה גם כיבוד. אימא שלי ועוד אמהות הכינו עוגות ושתייה…:רמת

.הנירמו רמת ושגפנ גחה תדועסו גחה תליפת ירחא

לילה, חושך וכל כך הרבה אנשים וילדים ברחוב.:הנירמ

כן, הולכים ללמוד תורה בחג מתן תורה. הנה גרשום, סאשה ונתנאל. אתם הולכים :רמת
?דומלל

כן. קודם יש שיחה עם רב בית הספר, ואחר כך לומדים תורה.:לאנתנ

אצלנו מנהל בית הספר ידבר על מגילת רות, ואחר כך ילמדו בזוגות, ישראלים :רמת
ועולים חדשים.

בבית הספר פגשה תמר חברות רבות. תמר הכירה להן את מרינה. גם מרינה פגשה חברה.
משם, מצ'רנוביץ.

אמרה: זה יפה כאן! ישראלים פוגשים עולים ועולים פוגשים עולים… הנירמ

המנהל קיבל את כולם בברכה ואמר: שבועות הוא זמן מתן תורה. קיבלנו את התורה בחג
השבועות לפני אלפי שנים. וגם היום, בחג השבועות, כל אחד מקבל את התורה; לומד תורה
ומקבל את התורה. בכל מקום בעולם יהודים לומדים הלילה תורה: בארצות הברית
ובאירופה, פה בישראל וגם בברית המועצות. כן, גם ברוסיה לומדים הלילה תורה.
במוסקבה ובריגה, באודסה ובקייב. יהודים לומדים תורה. התורה מחברת ומאחדת יהודים
בכל מקום. התורה היא החוט המחבר אותנו לעם אחד.



הידוהי תויהל האב באומ תב


:"תור תליגמ" לע רבדל להנמה רבע זאו
מחר בבוקר יקראו בבתי הכנסת את "מגילת רות". יהודים קוראים בחג השבועות את
מגילת רות. מגילת רות היא ספר בתנ"ך, מגילה בתנ"ך המספרת על רות, בתו של מלך
,ימענ ירחא תכלוה תור .היידוהיה ימענ ירחא תכלוהש ,היוג ,הריעצ הרענ איה תור .באומ
.רטפנש הלעב לש אמיא ,התומח

רבים מהעולים החדשים שהיו בבית הספר שמעו בפעם הראשונה את הסיפור על רות
.הייבאומה

המנהל המשיך וסיפר להם על בת מלך מואב העומדת בגבול בין ארץ מואב לארץ ישראל
וחושבת: למואב או לישראל? ורות מחליטה: לישראל. היא עוזבת את הארמון של אביה,
מלך מואב. היא עוזבת את משפחתה בארץ מואב. היא עוזבת את החברות שלה. היא
עוזבת עושר, כסף, נוחות וכבוד, והולכת אחרי נעמי, חמותה, אל העוני ואל הקושי. רות
הולכת אל העם היהודי. היא בוחרת להיות בת העם היהודי.

והמנהל המשיך בדבריו: רות ידעה שזה לא קל לבוא לישראל, לא קל להיות יהודי. אבל
רות, בת מלך מואב, אמרה לנעמי, חמותה: "עמך – עמי: ואלוהייך – אלוהיי." "עמך –
עמי": העם שלך הוא מעכשיו העם שלי. "אלוהייך – אלוהיי": האלוהים שלך הוא מעכשיו
האלוהים שלי. רות קיבלה את תורת ישראל, ונהייתה לבת ישראל.

והמנהל סיים את דבריו: בלילה הזה, ליל חג השבועות, אנחנו קוראים את הקריאה של רות
המואבייה: "עמך – עמי, ואלוהייך – אלוהיי." הלילה ליל קבלת התורה. עם אחד אנחנו,
ואלוהים אחד לכולנו…

כשחזרו תמר ומרינה הביתה, היה שקט ברחוב, דממה. ירח קטן האיר את הרחוב, והשמים
היו מלאי כוכבים. מרינה אמרה לתמר: זה היה יפה. הסיפור על רות המואבייה. גם אני
הרגשתי כמו רות. "עמך עמי". ידעתי גם "שם", הרגשתי את זה ברוסיה. בבית הספר,
ברחוב, בחנות. עכשיו אני יודעת, שגם "אלוהייך – אלוהיי"…