חנוך גבהרד
"אדם קורא לחברו רשע, יורד עמו לחייו".
פירש רש"י: "למעט מזונו", ותוס' הוסיפו בשם רב צדוק גאון: "עד שליש" וציינו: "תימה גדול מנין לו זה".
יש לומר ש"הפוסל – במומו פוסל" (קידושין ע/א), הרי שהוא עצמו רשע. על פי הנאמר: "צדיק אוכל לשובע נפשו, ובטן רשעים תחסר" (משלי יג/כה). ישנה הנחיה לרשע לאכול בשליש פחות, כדי שאם תכעס – תעמוד על מילואך (גיטין ע/א).
הקורא לחברו רשע, התגלה כרשע בעצמו, ומעתה כבר אינו יכול לאכול לשובע נפשו, כמו הצדיקים, אלא שליש פחות – כמו הרשעים, לכן צריך לסלק ממנו שליש ממזונו, כדי שיחזיק מעמד גם כשהכעס משתלט עליו, כדרך הרשעים הכעסנים (פרדס-יוסף שמות טו/ט)