ונתובש תא 'ה הבוש
|
תהילים קכו; מלכים ב' ג |
|---|
|
|
המאמר מתמקד בפירוש התפילה "שובה ה' את שבותנו כאפיקים בנגב" לאור הסתכלות בטבע הבריאה, בשילוב מפרשי ספר תהלים. |
:תיצמת |
|
תהילים; הנגב; אפיקי מים; |
:סקדניא |
|
מבחינה גיאוגרפית מעניינת אותנו התפילה "שובה ה' את שבותנו כאפיקים בנגב", ומאליה מתעוררת השאלה: היש מקום לבאר תפילה זו לאור הסתכלותנו הבלתי-אמצעית בטבע ארצנו, ?ויתולאשה תאו וילשמ תא ,ארקמה ירויצ בור תא ראבנ רשאכ "כאפיקי מים בארץ יבשה, שמלחלחין אותה – כך נהיה מרטיביןרש"י מפרש "כאפיקים בנגב": ברוח זו בקירוב מפרשים גם כמה וכמה מן המפרשים החדשים. "בירח מרחשון, כשירד הגשם, יימלא הנחל ויחזור לאיתנו, כך הננו עתה :ראבמ תויח .צ .פ ברה נקל לשער, כי גשמי-זעף הופכים את אפיקי הנגב היבשים והחרבים לזרמים חזקים ועצומים; ברם, עצמת השיטפונות באפיקי הנגב ובעמק חופו אינה תלויה בכמות הגשמים היורדים על לב עוצמתם של השיטפונות תלויה יותר בהיקפו של השטח הגשום מאשר בכמות הגשמים. מרבית החזיון המפתיע ביותר בנגב הוא השיטפון ללא גשם… הנה החליקו עננים מעל רמת הנגב ולא |
|
פירוש נבואת אלישע, מלכים ב' ג
השיטפונות הפתאומיים בנגב ובאזורים המדבריים והנגובים האחרים בשני עברי הירדן מפיצים דרך-אגב אור מלא על נבואתו של אלישע: "לא תראו רוח ולא תראו גשם והנחל ההוא ימלא מים" .(ג"י ,'ג םיכלמ) |
|
"וילך מלך ישראל ומלך יהודה ומלך אדום |
| – כן מספר לנו ספר מלכים ב', פרק ג' – |
|
ויסבו דרך שבעת ימים ולא היה מים למחנה ולבהמה אשר ברגליהם. ויאמר מלך ישראל: |
|
הרקע הגיאוגרפי של מלחמת יהורם מלך ישראל, יהושפט מלך יהודה ומלך אדום, ברור למדי: שלושת המלכים בוחרים לתקוף את ארץ מואב לא מצד מערב, מצד המדרונות התלולים והעצומים, היורדים אל עמק-הירדן ואל ים-המלח, אלא מצד מזרח, מצד רמת המדבר, הגובלת בארץ מואב כי מאותו צד ההשתערות על ארץ מואב קלה יותר. הדרך אל רמת מואב מצד מזרח פתוחה לפני שלושת המלכים, כי הרי ארץ אדום, הגובלת את מואב, כפותה לשלטון יהודה (השווה: "ומלך אין באדום, נצב מלך"; מלכ"א כ"ב, מ"ח), אולם ב"דרך מדבר אדום" וב"מדבר מואב" נדירים המים מאוד ומחנות ישראל, יהודה ואדום הם בכל רע. והנה קם הנביא אלישע ומייעץ את צבאות שלושת המלכים לחפור גבים גבים בנחל מסוים כדי לקלוט בהם מי שיטפון פתאומי אשר ימלא את הנחל. הוא אינו מתנבא על נס מחוץ לגדר הטבע, אלא מסתמך על חזיון החוזר ונשנה בארצנו, ובכללה במדברותיה ובאזוריה הנגובים. "לא תראו רוח" מתנבא הנביא, כי הרוח מבשרת על-פי-הרוב את בוא הגשם, "ולא תראו גשם", כי הגשם ירד אי שם הרחק בהרי אדום או מואב, "והנחל ימלא מים". נבואתו של אלישע נתקיימה למחרת היום. הנביא ידע יפה, כי דרכו של השיטפון לעבור מהר ולהיות כלא היה, על-כן הקדים לייעץ את שלושת המלכים לעשות גבים, היינו שקעים ובורות, בנחל למען יעמדו בהם המים גם לאחר עבור הזרם ולמען ישתו מהם המחנות ובעירם גם בימים הבאים. מן הראוי לציין כי את נבואתו של אלישע הבינו יפה גם הראשונים: יוסף בן מתתיהו פלביוס, המבקש לקרב את הנס המסופר בספר מלכים אל קוראיו ההליניסטים, אומר בספרו קדמוניות היהודים ט', ג', ב': |
|
"למחרת, לפני עלות החמה, העלה הנחל מים רבים, כי (באותו זמן) קרה מקרה, |
|
"המים התחילו לירד מן השמים בבוקר בארץ אדום, וכעלות המנחה באין שוטפין :רמוא י"שר ובאין לאותו נחל, לפי שאמר לא תראו רוח ולא תראו גשם, (ככתוב) במדרש תנחומא"; "והמים האלה אפשר שהיו מגשמים שהיו רחוקים מהם בארץ אדום אבלואף הרד"ק אומר: המחנה לא ראה רוח וגשם… אמר ר' תנחומא: שטף של גשמים ירד באדום בבוקר ובאו להם ."החנמה תולעכ |
|
"ונתובש תא 'ה הבוש" קוספה רואיב
אם נשוב עתה אל תפילתו של משורר תהלים פרק קכ"ו "שובה ה' את שבותנו כאפיקים בנגב" ררושמה :רמאל ונילע ירה ותליפתב שקיב השקב המו ררושמה לאש לשמ המ ונמצע תא לאשנו ידע יפה את האפיקים בנגב, ההופכים בחורף זרמים חזקים ועצומים. קיבוץ הגלויות המועט לא הניח את דעתו, וגם הוא, כנביא זכריה, שיווע לעליית המונים רבים מכל התפוצות, על-כן: "שובה ה' את שבותנו כאפיקים בנגב" – השיבה את שבותנו בזרמים חזקים, עצומים ובלתי-צפויים מראש, כזרמי המים הגדולים והעצומים, הפוקדים לפרקים את האפיקים בנגב! על העם השב לציון לעבור שטחי מדבר בדרכו, יהיו המוניו משולים לאפיקי הנגב המושכים פתאום מים רבים .םירבוע משהו מסברתנו זו נעוץ כבר בפירושיהם של אבן-עזרא, ר' מנחם המאירי ובעל מצודת-דוד. "כאפיקים בנגב – כמים חזקים בנגב",אבן-עזרא מפרש: |
<br>הוקלד ע"י מירב אלשיך בתאריך 2000-08-02
<br>הוגה ע"י מירב אלשיך בתאריך 2000-08-03
<br>עוצב והוגה ע"י שלומית בתאריך 2000-08-17
