שיחות בספר תהלים

:הזרכהב חתופ רומזמה

הפסוק השני מתאר את אהרון, המשוח בשמן. משיחתו של אהרון ידוע לנו מספר ויקרא, (ח,
יב), שם נאמר:

סיום המזמור: "כי שם צווה ה' את הברכה, חיים עד העולם". שם, בהר ציון, צווה ה' את
הברכה, ואת החיים – לעולם.

לאחר שעמדנו על משמעותם של הפסוקים הנפרדים, עלינו להבין את הפרק בשלמותו.
שלושת האברים של המזמור הם "שבת אחים גם יחד", משיחתו של אהרון; וטל היורד על
חרמון וציון.
אילו שני אחים מרומזים בדימוי "שמן טוב" ו"טל חרמון"? מדוע כל כך טוב ונעים שאחים
אלה יושבים יחד?

רד"ק מסביר, כי השניים הם המלך המשיח, שדימויו במזמור הוא "טל"; והכהן הגדול,
שדימויו במזמור הוא "שמן". יחסים טובים בין השניים הנם מצב טוב ונעים. מצב זה מתואר
גם בזכריה, כאשר הנביא שואל "מה שני הזיתים האלה על ימין המנורה ועל שמאלה"
והתשובה שהוא מקבל היא "אלה שני בני היצהר העומדים על אדון כל הארץ". שני אלה,
מסביר רד"ק, הם השנים המוזכרים בהמשך: יהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, וזרובבל, בונה
הבית. וגם בזכריה מודגש: "ועצת שלום תהיה בין שניהם" (ו, יג).

לפי פירוש זה מתקשר מזמורנו למזמור הקודם לו, המסיים בפסוקים "שם אצמיח קרן לדוד,
ערכתי נר למשיחי, אויביו אלביש בושת, ועליו יציץ נזרו". מזמור קל"ב מסיים בתיאור בית
המקדש והמלכות לעתיד, ומזמור קל"ג ממשיך ומתאר את ההרמונית שתשרור בין סמכויות
השלטון השונות בימות המשיח.

ינשכוון אחר, כללי יותר, נותן למזמורנו ברי"ל. ה"אחים" המוזכרים במזמור, אינם
אחים, אלא עם ישראל כולו. והמזמור מתאר את מעמד העלייה לירושלים ברגלים:

השמן והטל מבטאים במקומות נוספים במקרא את הטוב והשלווה: "שמן ששון מחבריך";
(תהילים ס"א) "ושמן על ראשך לא יחסר"; וכן "מטל השמים ומשמני הארץ", "כי טל אורות
."ךלט

התקבצות יהודים בשמחת חג, מתאר מזמורנו, תהיה התגודדות של רבים מאוד, הדרים
באהלים ברחובות ובשווקים – ועם זאת: שלום ואחווה, סדר ומשמעת פנימית.