שיחות בספר תהלים

:האטח יוסכ עשפ יושנ ירשא .ליכשמ דודל
אשרי אדם לא יחשוב ה' לו עון, ואין ברוחו רמיה:
כי החרשתי בלו עצמי, בשאגתי כל היום:
כי יומם ולילה תכבד עלי ידך נהפך לשדי, בחרבוני קיץ סלה:
חטאתי אודיעך ועוני לא כסיתי אמרתי אודה עלי פשעי לה'
ואתה נשאת עון חטאתי סלה:
על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצא, רק לשטף מים רבים אליו לא יגיעו:
:הלס ינבבוסת טלפ ינר ינרצת רצמ יל רתס התא
אשכילך ואורך בדרך זו תלך, איעצה עליך עיני:
אל תהיו כסוס כפרד אין הבין במתג ורסן עדיו לבלום בל קרוב אליך:
רבים מכאובים לרשע והבוטח בה' חסד יסובבנו:
שמחו בה' וגילו צדיקים והרנינו כל ישרי לב:

:תויומד שולש רואיתב חתופ רומזמה
במזמורנו – זה אדם שפשע, אבל שב בתשובה, ונסלח לו. "נשוי" – "עשפ יושנ ירשא" (א)

במשמעות נקי, סלוח. "נשוי פשע" – אדם שפשע, ונסלח לו.
– זה אדם שחטאיו מכוסים ברוב מעשיו הטובים. הוא אמנם חוטא, אבל "האטח יוסכ" (ב)

מעטים ודלים חטאיו.
תומד ,קידצה תומד איה וז תומד (ג) "אשרי אדם לא יחשוב ה' לו עוון, ואין ברוחו רמייה".

המופת: אדם שגם ה' לא מוצא לו עוון, כי לא עלתה על רוחו רמייה. השב בתשובה רוצה
להדמות לאדם זה, אך אינו יכול.

מן הסבל והחרדה עובר השב אל המעשה. התשובה אינה רק החרטה והרגשת אוזלת היד,
אלא גם הוידוי. השלב בו השב בתשובה מכריז על חטאו, ובכך משתחרר ממנו.

ומשסיים את תפילתו, הוא חש משוחרר ובוטח.