שיחות בספר תהלים

כ׳ באב תשפ״ו · תנ"ך

גרבנזור עשוהי

"לארשי לוק"ב ורדושש תוחיש רחבמ
במסגרת "פרקי היום בתנ"ך"

:ד קרפ
יתליפת עמשו יננוח ,יל תבחרה רצב


הקורא את פרק ג' ואת פרק ד' בזה אחר זה, אינו יכול שלא לחוש בדמיון שביניהם. כאן וכאן
מתפלל אדם הנתון במצוקה בגלל אויביו המקיפים אותו, ולמרות זאת אינו מאבד את ביטחונו
בה'. המשורר קורא לכל בני האדם שלא לאבד את ביטחונם בה'.
בשני המזמורים מופעים ביטויים דומים:
,"ושדק רהמ יננעיו ארקא 'ה לא ילוק" :'ג קרפב
;"יקדצ יהולא יננע יארוקב" :'ד קרפבו
"ואתה ה' מגן בעדי כבודי ומרים ראשי", :'ג קרפב
;"…המילכל ידובכ המ לע שיא ינב" :'ד קרפבו
"רבים אומרים לנפשי אין ישועתה לו", :ג קרפב
"רבים אומרים מי יראנו טוב". :'ד קרפבו
עניין השכיבה והשינה הוא מוטיב משותף לשני הפרקים:
,"ינכמסי 'ה יכ יתוציקה ,הנשיאו יתבכש ינא" :'ג קרפב
"בשלום יחדיו אשכבה ואישן…". :'ד קרפבו
בגלל הפסוקים המדברים על השכיבה והשינה נהגו בקהילות רבות לקרוא את ארבעת הפרקים
הראשונים של תהילים לאחר תפילת ערבית של יום הכיפורים. יש נוסחאות של קריאת שמע שעל
המיטה שמזמורים ג' וד' כלולים בהן.
בתלמוד הבבלי מסכת ברכות דף ד' ע"א מחזק רבי יוסי את דברי ר' יהושע בן לוי, הקובע מצווה
:ונקרפמ 'ה קוספ תרזעב ,הטימה לע עמש תאירק אורקל

"אמר רבי יהושע בן לוי, אף על פי שקרא אדם קריאת שמע בבית הכנסת, מצווה לקרותו
.ותטימ לע
אמר ר' יוסי: מאי קרא – 'רגזו ואל תחטאו אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה'."
:ישר שרפמו

"'אמרו בלבבכם' – אמרו מה שכתוב 'על לבבך', על משכבכם, שנאמר: בשכבך.
'ודומו' – בשינה אחרי כן. "
בהמשך הסוגיא דורש ריש לקיש את הכתוב:

"אמר רבי לוי בר חמא אמר רבי שמעון בן לקיש:
לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע, שנאמר: 'רגזו ואל תחטאו'.
אם נצחו – מוטב, ואם לאו – יעסוק בתורה, שנאמר: 'אמרו בלבבכם'.
אם נצחו – מוטב, ואם לאו – יקרא קריאת שמע, שנאמר: 'על משכבכם'.
אם נצחו – מוטב, ואם לאו – יזכור לו יום המיתה, שנאמר: 'ודומו סלה'. "
רש"י מבאר את הדרשה מן המילים 'ודומו סלה' – יום הדומיה הוא יום המות, שהוא דומיה
.תימלוע
חתפנ קרפה .שיא ינב לא רבדל רבוע אוה עצמאבו ,'ה לא ררושמה הנופ ומויסבו רומזמה חתפב
:האירקב

".יתליפת עמשו יננח ,יל תבחרה רצב ,יקדצ יהולא יננע יארקב"
לא הנופ – יננח השקבה .יננע ,ארוק ינא דועב – יארקב .'ה תאמ ריהמ הנעמל הפצמ ללפתמה
מידת הרחמים: רחום וחנון.
ביטויים אחדים בפרק רומזים אל ברכת כהנים:

,'ךנוחיו' דגנכ – 'יננח'

'יאר ה' פניו אליך', 'ישא ה' פניו אליך'. – דגנכ 'נסה-עלינו אור פניך, ה",

'וישם לך שלום'. דגנכ – 'בשלום יחדיו אשכבה'
המשורר פונה אל בני האדם המציקים לו:

,"המילכל ידובכ המ דע ,שיא ינב"
יש שפירשו את שאלתו: עד מה, במובן – עד מתי? ויש שפירשוה : בעד מה, בגלל מה אתם שמים
.המילכל ידובכ תא
יונתן תרגם: "מטול מה" – במובן למה, בדומה לפסוק יג בפרק י': "על מה נאץ רשע אלוהים",
שגם שם תרגם יונתן: "מטול מה". אני בוטח בה' וזה כבודי, מדוע אתם מכלימים את כבודי?
ואתם המכלימים את כבודי אוהבים ריק, ומבקשים כזב. נראה שהקריאה "עד מה" שייכת לכל
חלקי הפסוק: "עד מה כבודי לכלימה, עד מה תאהבון ריק, עד מה תבקשו כזב".
תועמשמה ."ול דיסח 'ה הלפה יכ ועדו" :וילא וברקו ולידבה 'ה יכ וירצל עידומ ררושמה
הראשונית של השורש פלה היא: הפריש, הבדיל. כך גם בערבית ובסורית. בתפילתו לאחר חטא
העגל אומר משה: "ובמה יוודע אפוא כי מצאתי חן בעיניך אני ועמך, הלוא בלכתך עמנו, וניפלינו
אני ועמך, מכל העם אשר על פני האדמה". כלומר ניבדל לטובה. ולפי זה פירוש הכתוב: ה' הבדיל
.וילא יארקב עמשי 'ה ,וילא בורק ינאש יפלו .וינפל דיסח ינאש יתוא ומצעל
את המזמור הקודם סיים דוד במעבר מתפילת היחיד אל תפילת הכלל, תפילת העם: "לה'
הישועה על עמך ברכתך", וגם במזמורנו, כשהמשורר מביע את ביטחונו שה' ישמע לתפילתו, הוא
מבקש בעד הרבים:

"רבים אומרים מי יראנו טוב,
נסה עלינו אור פניך ה'"
לאחר שהתפלל בעד הרבים שב המשורר ומביע את ביטחונו בה'. נתת שמחה בלבי יותר מאשר
החקלאים השמחים ביבולם הרב:

"מעת דגנם ותירושם רבו".
הזוכה לאור ה' בטוח שה' ישמור עליו ויספק את צרכיו. בטחונו בה' מאפשר לו לישון במנוחה:

"בשלום יחדיו אשכבה ואישן, כי אתה ה' לבדד, לבטח תושיבני".


תהלים ה: ה' בקר תשמע קולי, בקר אערוך לך ואצפה