גרבנזיא הדוהי
"לארשי לוק"ב ורדושש תוחיש רחבמ
במסגרת "פרקי היום בתנ"ך"
במסגרת "פרקי היום בתנ"ך"
אלוהים – שתים זו שמעתי
|
למנצח על ידותון מזמור לדוד: |
(א) (ב) (ג) (ד) (ה) (ו) (ז) (ח) (ט) (י) (אי) (בי) (גי) |
|
מזמור ס"ב עוסק בענייני מוסר וחכמה. המזמור מתאר את הרשעים הבוגדים; המשורר מזכיר את ביטחונו באלוהים; הוא מזהיר את השומעים "אל תבטחו – בעושק, ובגזל אל תהבלו…" ולבסוף אומר פסוק שהוא מפורסם מאוד, ועם כל פרסומו – סתום הוא ובלתי .ןבומ לאחר ההכרזה שאין לבטוח בעושק, אומר המשורר: |
"אחת דבר אלוהים, שתים זו שמעתי, כי עוז לאלוהים. ולך ה' חסד, כי אתה תשלם לאיש כמעשהו". |
|
הפירוש הפשוט של הפסוק מקשר אותו לעניין. הנושא הוא "אל תבטחו בעושק". וההמשך: אחת דבר אלוהים, שתים זו שמעתי. פירוש: מתוך דברי ה' אני מבין "שומע" שני דברים. ואלה הם: "כי עוז לאלוהים"; .א "ולך ה' חסד, כי אתה תשלם לאיש כמעשהו".:ב לפי פירוש זה, לפנינו פסוק המתייחס לכוחו של האלוהים, ולעובדה שהוא גומל לאיש כמעשהו. את שני דברים אלה למד המשורר מכלל דברי ה'. פרסומו הגדול של הפסוק בא לו ממקום אחר. מדרשת חז"ל הקושרת את הפסוק לעשרת ראשיתה של הדרשה במסכת מכות. שם דורש רבי שמלאי כי מתוך 613מצוות שבתורה, מה פירוש הדבר ששתי דברות אתה מפי הגבורה שמעום? רש"י מציין מקור לדרשה זו. |
"מפי הגבורה שמעום – שכתוב 'אחת דבר אלוהים, שתים זו שמעתי'". |
|
ורש"י מציין מקור לדבריו: במכילתא.
הנה לנו פירוש חדש ומפתיע לפסוק. לא מדובר כאן בהשלמת הרעיון המובא במזמור, העוסק לפי דברים אלה, אחת דיבר אלוהים – מסר את עשרת הדברות בבת אחת; ואילו אנו, ישראל, הבחנו עד כה בשני הסברים לפסוק. ההסבר הראשון – מתייחס לפסוק בהקשרו. הפסוק לפי דברי רבי שמלאי במסכת מכות, האחת שדבר אלוהים – הוא דבר ה' המוסר את עשרת נוסיף עכשיו פירוש שלישי לפסוק, המסביר אותו על רקע חדש לגמרי. פירוש זה נמצא גם |
"זכור" ו"שמור" – שניהם בדיבור אחד נאמרו. "ערוות אשת אחיך", ו"יבמה יבוא עליה", שניהם נאמרו בדיבור אחד. "לא תלבש שעטנז" ו"גדילים תעשה לך" שניהם נאמרו בדיבור אחד. |
| מיד אסביר את הדוגמאות שניתנו כאן. נמשיך לרגע לסופו של מדרש הלכה זו: |
"מה שאי אפשר לאדם לומר כן. שנאמר…" |
| – ואנחנו כבר יכולים לנחש מה יהיה הפסוק שיופיע כאן – |
"אחת דיבר אלוהים, שתים זו שמעתי." |
|
מדרש הלכה זו מפרש את הפסוק שלנו כמתייחס לאותם מקומות במקרא שבהם יש סתירה בין שתי הלכות או פסוקים. הדוגמה הראשונה מפורסמת: בדברות ראשונות, של ספר שמות, כתוב "זכור את יום השבת", ואילו בדברות השניות, שבספר דברים, כתוב "שמור את יום השבת". במקום אחד כתוב שאסור לאדם להתחתן עם אשת אחיו! ואילו במקום אחר כתוב שאם מתה האישה בלי בנים, יבמה, הלא הוא גיסה, אחי בעלה שמת, חייב להתחתן אתה. תואמגוד .תיציצב זנטעש היהיש רתומ יכ עבוק רחא קוספו ,זנטעש שובלל רסוא דחא קוספ של סתירה בין פסוקים מביא המכילתא, ואומר: "אחת דיבר אלוהים, שתים זו שמעתי". פירוש: כאשר יש במקרא שני פסוקים הסותרים זה את זה, מוצאם אחד. אחד דיבר אלוהים. כל פסוק מתייחס לעניין אחר, לתנאים מיוחדים. הפסוקים סותרים ניתנו בבת אחת. אחת דיבר אלוהים, ואנו שומעים שני דברים. רביד תחא" .הרותבש תוריתסה לכל יללכ רבסהכ ותוא ריבסמ קוספה לש ישילשה שוריפה |
|
חזרה לתוכן תהלים |
