שיחות בספר תהלים

כ׳ באב תשפ״ו · תנ"ך

ד"ר ירחמיאל ברגמן

"לארשי לוק"ב ורדושש תוחיש רחבמ
במסגרת "פרקי היום בתנ"ך"

תהילים עו – ויהי בשלם סכו


מרכזיותה של ירושלים בתולדות עם ישראל, בכל הזמנים ובכל התקופות בעבר, בהווה ובעתיד.
התלות של גורל עמנו בגורלה של ירושלים. השאיפות שלנו להיאחז בה. התקוות והגעגועים
לשוב אליה, תמיד, גם לאחר התנתקות ממנה מאונס. כל אלו הינם הנושא הראשי והמרכזי
הדוהיבבמזמורנו, מזמור ע"ו. וכך מכריז בעל המזמור מיד בפתיחה של מזמורנו: "נודע
עדווית יתמ ,ונמע יקלח לכ לע ה"בקה לש ומש לדגי יתמ – "ומש לודג לארשיב םיהלא

, על אף הפילוגים ועל אף חילוקי הדיעות שבתוכנו? רק לארשיב םגו הדוהיבמלכותו גם
. ומסביר המלבי"ם: כאשר ישבו המוני עמנו בירושלים,"ויהי בשלם סוכו ומעונתו בציון":רשאכ
במזמורנו, כאשר ישבו המלך, הסנהדרין וכוהני ה' – בציון, בהר בית ה' ובמקדשו,םלש איה
.ותנועמל ,תינמזו יערא תריד איהש הכוס ,'ה לש ותכוסאז תהיה ירושלים, שהיא היום
תהפוך ירושלים למעונו הקבוע והבלתי ניטש עוד של ה' – ושל עמנו.

ולמה נקראת ירושלים במזמורנו – "שלם"? מסביר אבן עזרא: שלם – היא ירושלים! אולי
תויחלו תויהלנקראה כך כי היא שלמה ומושלמת – כנגד שער השמים. או שהיא ראוייה
בשלום. או קראו אותה כך על דרך תפלה, כדרך: "שאלו שלום ירושלם!"

והנה, גם רש"י וגם המלבי"ם רואים במזמורנו שיר הודיה, 'יסדו אסף על הנס הגדול שהתרחש
, בזמן שלטונו של המלך חזקיה. בשנת 700לפנה"ס ערך סנחריב מלך אשור מסע הווהב

עצום ואימתני על ארץ ישראל. הוא הכניע את יפו ואת אשקלון. לכד את עקרון והסתער על
תא ופטש ,הדוהי בל תא וצרפ רושא יסגלק .שיכל תא שבכ ,הדוהי תוכלמ לש לובגה ירצבמ
הממלכה כולה והשאירו אחריהם הרס וחורבן. ולבסוף הגיעו עד לירושלים והטילו מצור עליה.
– להבי אש שהשליכו האויבים מעבר "פשר" תא 'ה "רבש"ו"שמה", בציון ובירושלים,
םיניגמה ואת החיצים של אויבינו. את תותשקהלחומות על בנייני ירושלים. ה' שבר את
האדירים – הרס ה' ממש בשערי ירושלים! םתמחלמ ילכ לכ תאו תוברחהשלהם, את
ומנער את אויביך וקמיך – ומטאטא אותם מן ראנמ ה', שר אסף, אתה "התא רואנ"

, המסתערות עלינו מן ההרים, "ףרט"ה תויחמ רתוי רובגו רתוי קזח – התא "רידא" ;םלועה
ךרוא אתה", שם, בשערי ירושלים הנצורה והמיואשת, הראית, ה', את רואנ" !רבע לכמ
גדול, ישבי בארץ רואלעמנו! וכך מסכם זאת הנביא ישעיהו: "העם ההלכים בחשך – ראו
, השתוללו הקלגסים, ופתאום – נדמו. ניטל "בל יריבא וללותשא" נגה עליהם". רוא תומלצ
עוד כל אנשי החיל העצום של "ואצמ אלו"מהם כוחם, 'תנומה' ותרדמת מוות נפלה עליהם,
קוספ ונל שיחממ והיעשיבו ."סוס"ה םגו "בכר" לעד, גם ה"םדרנ" ."םהידי" תא בירחנס

אחד את הנס הגדול ואת התשועה הפלאית שהתרחשה אז בשנת 701בשערי ירושלים:

"ויצא מלאך ה' ויכה במחנה אשור מאה ושמנים וחמשה אלף
וישכימו בבקר והנה כלם פגרים מתים;
ויסע וילך וישב סנחריב מלך אשור וישב בנינוה…"

ושם "בניו הכהו בחרב"!

ההסטוריה שלנו, בכך שהוא מכנה את ירושלים תישארובעל מזמורנו מפנה אותנו גם אל
בשם "שלם". אברהם אבינו, במלחמתו ובנצחונו המופלא על המלכים הנרדפים "עד חובה –
והוא מברך את אברהם: "ברוך םלשאשר משמאל לדמשק" מתקבל על ידי מלכי צדק מלך
אברם לא-ל עליון – אשר מגן צריך בידך!"

מכוון מזמורנו, למלחמת גוג ומגוג: "ואספתי את כל הגוים אל ירושלם למלחמה…דיתעלאך גם
ויצא ה' ונלחם בגוים ההם…" "והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא" "ועלו" כל הארץ "מדי
– וכך יתקיים פסוקנו: "ויהי בשלם סוכו"."תוכסה שנה בשנה" לירושלים – "[ו]לחג את חג


חזרה לתוכן תהלים


           
חזרה לפרשנות בתנך