תמוז-אלול תשל"ב
בית מקרא )נא(
תקופת דוד כרקע היסטורי לתהלים
פ"ט
מאת
יצחק קולר
כפרקי-תהלים מרובים ,המעורריםבעיותלגבי תקופותחיבורם ,צורתחיבורם:
כחטיבות אחידות אולסירוגיןבזמניםשונים ,מחבריהם :אםזה סופר אחד או כמה
סופרים וכיו"ב ,כךגם פרק .D"Dאף פרקזהזכה לרוב השערות מעורפלותותלי
תלים של סברות ,שכל אחת שונה מרעותהמן הקצה אל הקצהלגבי כל הבעיות
האמורות.
פסוק-המפתח,שניתןלהוציאממנומסקנותכלשהןלגביכוונת הפרקהוא פס'סו:
"הקצרתימיעלומיוהעטיתהעליובושה סלה" .כמהמפרשיםרואים בפסוקזהרמז
לקינה עלמותשאולהמלך,הוא המלך האומלל,שהמית אתעצמובחרב שלאליפול
בידי הפלשתים.1לפי סברתו של פראנץ דליטש 2נתחברהשירבימי רחבעם ,בעת
שעלה שישק מלך מצרים עלירושלים "ויקח את אוצרותבית ה' ואת אוצרות בית
המלךואת הכל לקחויקח את כלמגיניהזהב אשר עשה שלמה" ,3נ.מ .סרנא ,משער,
שמזמור זה נתחבר בשנת 735-734לפנה"ס ,בעת שביקשו להסיר את המלך אחז,
מצאצאידוד,ממלכותוולהחליפו באחר,שאינומבנידוד .הוא רואה במחברחטיבת
הקינה שבמזמור (פס' לט ואילך) את מחברו של המזמור כולו .אחז היה ,לדעתו,
המלך ,אשר העמידאלילי כסף בכלעירוציווה לעם להשתחוות אליהם .אז עלה
רצין מלך ארם והרג ביהודה .אחז מלךזמן קצר (שש עשרה שנה) ומת בדמיימיו
.ליווררומזהמזמורלגורלושלהמלךצדקיהו,
בהיותובןשלושיםושששנה.4לדבריי
שנתפסבידיאויביו ואשר וקרו אתעיניו .5לדעת אסטרלי מורכב השיר משלושה
חלקים ,שכל אהד מהםנכתב בתקופה אחרתולאחרמכןהוברוכלהחלקיםלמזמור
אחד .החלק הראשון נכתב ,לדעתו ,עלידי משוררבןצפון הארץ,שכןבאותו חלק
נזכריםההרים תבורוחרמון .חלק ב ,המתחיל ,לדבריו ,בפסי כומסתיים בפס' לט,
נתחבר ,לדעתו עלידי סופר ממלכייהודה,שכןאין בחלקזהשום קובלנה עד ה'או
המלך ,אלא הערצה לאלהים והדגשת ערכה שלמלכותביתדוד .הואמבחין בחלק
זהימישגשוגופריחהבימי מלכותיהודה .ברם ,החלק האחרון ,המתחיל בפסי לט,
~-Ahlstrom. Psedm 89. Eine Liturgie aus dem Ritual 1ע 0-חוקר והואחריםרואים בפסוקים לט-מח
קינה על מות שאול des leidenden Kbnig
,1887 ,עמ' .543
Btblischer Commentar tiber die Psalmen 2מהדורה חדשה מעובדתלייפציג
8מל"אי"ד ,כה-בו; דבהי"ב י"מ ,טע.
Alexander Altman, 1963 4וט 6.א .Biblical and other Studies,
.ליוור ,הולדותבית דוד(ירושלים ,תשי-ס) ,עמ' .85-84
5י
407
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
תמוז-אלול תשל"ב
בית מקרא )נא(
יצה ק קולר
[ח
המתארבצבעיםביטים
ביתר את הטרששלהמעוררוהתמוטטותאימץבהצעת ה/
נתחבר בשנת %7לשה"ס.6
הדעההרווחתהיאשפרקזה חסריסודותהיסטוריים.מ .דרהודמפליגעדכדיכך
כסברתו ,שלפרק זה נכנסו כמה מוטיבים עתיקים מהתקופה הכנעמת ,שיירים
מיתולוגיים ממלחמות אלים וכוחות הטבע .תקופת דוד נזכרת כאן כתקופת-עבר
ואילו המשותף לכל היסודות שבמזמור הואשאין להם כל בסיס ממשיוהיסטורי.1
כעקבות אלההולכיםגםחוקריםאחרים.היוחוקריםשראובמזמורזהתיאור המלך
יאשיהו ,שנפל חללבידי נכה מלך מצריםוהיו שראו כאןציורדיוקנו של המלך
האומלליהויכין,שהובל בבלהוהושם בכלא.8
אולםאפייניתהיאהעובדה,שלפנינו כותרת מפורשת,המייחסת אתהמזמורלשיר
של "משכיללאיתן האזרחי",שלפיהידועלנוהיה ממשוררידוד .ולאזואףזו ,אף
שהשם דוד נזכר בפרק זה אם בשמו הפרטי ארבע פעמים ואםבכינויים אחרים
(כינויים אלה פן":בחירי"",מגיעו"" ,קדושישראל"" ,מלכנו"" ,עזר" ,במשמעות:
צעיר" ,בחור"" ,בכור",ובעיקר" :משיח" ,ואעםמכוונים אלא אךורק לדוד)הרי
שולליםמרביתהחוקריםכלשייכותויחסלדודהמלך.שום חוקרלאונעלהעלדעתו
לבדוק אתהניבים המיוחדים אך ורקלדוד .משום כך נראהלי ,שפרקזה ,בסגוד
למחקריםהאמורים,הוא בעל משמעותהיסטוריתוישלהבינויפהיפהלאורהמסופר
בספר שמואל על מלחמתביתשאולודוד.
כפי שכברהראיתי בפרוטרוט במקום אחר,בדיוני על המלה "סלה" ,9משקפים
כלמזמורי תהלים המכילים אותו סימן-לוחמה "סלה" את תקופת דוד בליבוטיה
ומלחמותיההןכלפיאויביחוץוהןכלפיפנים,וכןמשקפיםמזמורים אלהגםפרטים
מחייוהפרטיים שלהמלךדוד .כל אלההמזמורים,שאניקורא להם"שירי סלה" הם
חלק מאפוסעברימימידוד .10בנקטנו אמת-מידהזו,נבחיןכיגם המזמור שלפנינו,
שבומצוייה המלה "סלה" ארבע פעמים ,הוא עדמהימןביותר לתקופה שבהנוצר.
אנונביאגםמתוך חומר הפרקראיותמכריעותלאמור.
משכיל לאיתן האזרחי
איתןהאזרחינזכר כחכםבימישלמה.לפידבריהימיםהיההואבין "המשוררים-
במצלתיים נחושת להשמיע" .כדאי להעיר ,שהמונח "משכיל" ,כאן וברוב שירי
"משכיל" ,משקף אתהאישיותהכבירהדוד.תוארזהקיבלדוד כברבהיותוביןעבדי
שאול המלךוהואעודנורךבשנים .בספר שמואלא'מכרדוד בשם "משכיל" בפרק
אחד ארבע פעמים .18במתחזהכלולים כמה וכמהמושגים ,לא רק בתחוםתכסיסי
311 6
7
ן ,968
Psalms, London
,.0.8. Oesterly, Theל
. 311.ק 004, Psalms, Anchor Bible, 1968,ו]ח(51. 1
8עיין בפירושו שלצ.פ.חיות ,במהדורתהפירוש המדעי שלא.כהנא .הרטום אומר" :ישרואים כאן רמז
ליאשיהו ,שנהרגכגיל שלושים ותשע אולבניויהואחזויהויכין ,שמלכו רק שלושה חדשים" (בפירושו לפסוק
מן).
9ראה מאמרי "להוראת המלה סלה".בית מקרא ד (לט) ,תש"ל.
10בנושא זהאתי מחקרמיוחד.
11דבהי"א ט"ו,יט.
12שמו"אי"א ,ה,יד ,סו,ל.
408
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
תמוז-אלול תשל"ב
בית מקרא )נא(
תקופתדוד כרקעהיסטורי לתהלים פ"ט
[]3
מלתמה אלאגםבתחומים אחרים בתכלית ,כגק במשמעות :טוב ורע ,צדק ומשפט,
חסדואמת.הרי למשלהכתובים האלה":ויצא דודבכלאשרישלחנו שאולישכיל"
(פס .ה)",ויהי דוד לכלדרכיו משכיל"(יד)" ,וירא שאול אשר הואמשכיל מאוד"
(טה" ,שכלדוד מכלעבדי שאול"(ל).הרי שהמסקנה הקרובהביותר לאמתולהגיון
היא,שאיתןהיבר אתהשיר "משכיל" לכבודושלדוד.
המלךדודמצווה לפהמותו אתבנושלמהלשמור חוקת ה" ,/למעןתשכיל את
ידבריהימים 14אמרדוד לשלמה" :אך
כל אשרתעשהואתכלאשרתפנה שם" 13ילפ
יתןלךה' שכלובינהויצוך עלישראל" .הואהדיןבדבריחירם לשלמה" :אשרנתן
לדוד בן חכם יודע שכל ובינה" .15כשאנו חוזרים אחורה ,לנבכי ההיסטוריה
הקדומה,אנומוצאים שאותהתכונה שלשכל ,המבחינהביןטוב לרע,שמנה המקרא
בדוד אבי האומה הישראלית,מצוייה היתה גם ביעקב אבינו ,אבי השבטים .יעקב
הבחיןביןשניהבניםאפריםומנשה עלידיכך ש"שיכל אתידיו" .מתוךציוויי דוד
לשלמה בדברנקמת דםנקי,כגתבמקריםשלדמיצבאותישראל:אבנרבןנרועמשא
בןיתר אערואיםבאיזומידה מהרדורבמשפט-דמים.
בבואירמיהו לדבר עלרועיםבמנהיגי העםהואאומר":ונתתי לכםרועיםכלבי
ורעו אתכם דעה והשכיל" .17וכשמייסר הוא אתהמנהיגים הסרים מדרכי ה' הוא
ןלאהשכילווכלמרעיתםנפוצה".18
קורא" :כינבערוהרועיםואתד'לאדרשועלכ
וגדולהמזו ,כשמבקשירמיה לדבר על מלך צדק ,אשרישפוטמישרים הוא משתמש
במטבעלשוניהמיוחס לדוד":והקימותילדוד צמחצדיקומלך מלךוהשכילועשה
משפט וצדקה בארץ" .19אףישעיה אומרבדבריו על העתידהמזהיר לעם ישראל:
"הנהישכיל עבדוירוםונשאוגבה מאד" .20וכשמדבר בעל ספרמלכים בשבחו של
צדקיהוהוא אומרעליו" :ויעשהישרבעיני ה' ככל אשר עשה דודאביו-והיה ה'
עמו בכל אשר יצא ישכיל".21נוסיף עוד דבר הראוילציון ,שהצירוף "משכיל",
כתואר-כבוד ,נמצא בכל המקרא כשלושים פעם ובמרבית הפעמים הוא מיוחס
לדוד.
המשוררמתחילאיפוא את הפרק ב"משכיל",שכןהוא מבקשללמדנו לקחמתוך
עובדותהיסטוריותוביחודמימיתיאורעלייתו,מלחמותיו,הצלחותיו ותבוסותיו של
דוד .כרוב פרקי-תהלים ,וביחוד בפרקי-משכיל ,מתחיל המשורר בהצהרה,
שהיאמעין אקדמה להנחתהיסוד,כיאלהים הוא הבורא הכלוכל מהשיעבור על
האדםעליולהישארבאמונתוולבטוחבחסדיאלהים" .חסדי ה'עולםאשירהלדור
ודוראמונתךבפי" .כברהעירנלסוןגליק,בספרועלהמלה "חסד",שכאןהמשמעות
היא .Loyaltyהצירופים חסד-אמת חוזרים ונשמם בפרק זה שבע פעמים .הצירוף
"דור ודור" מצוי כשלושים פעם במקרא ושמתה עשרה פעם בספרתהלים .בפרק
שלפנינו הוא נמצא פעמיים :תחילה במבוא ,המדבר עליחס המשורר לקושואילו
בפעםהשניה(פסיה)הואביחסאלהיםלבחירו.
"כיאמרתיעולם חסד יבנהשמיםתכיןאמונתי בהם"(ל .משמעות"כי אמרתי"
היא של הצהרהודאית ומוסמכת,כי העולםבנוי עליחס-גומליןהדדיו"שמיםתכון
15דבהי"ב ב',יב.
14דבהי-א ,כ"ב,יב.
13מי"א ב',ג.
18
19
בראשית מ"ח,ד.
שם כ"ג,ה.
17ירמיהוג',סו.
20ישעיהו נ"ב,יג.
18
שםי',כא.
21
מלעבי"ח,ג,ז.
409
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
תמוז-אלול תשל"ב
בית מקרא )נא(
יצת ק קולר
[%
אמרתך בהם" ,היש ,שהכל נברא ומתקים בהרמתהשולמית .עתה שבר המחבר
לבחירתדודכשליחה'בעולם" :כרתיבריתלבחירינשבעתילדודעבדי .עדעולם
אכין זרעךובניתי לדור ודור כסאך סלה" (ד-ה) .ודוק במלים :ייעולם" ו"לדור
דור" ,הבאים במקביל לשם הדגשה שאל עולם ומלכות בית דוד קשורים זה בזה
בקשר בלימוט.
מכאןואילך עדפסי כמעבירלפנינו המשורר השקפת עולם של תורת-האחדות,
כפישהאמין בהוהכיר אותה המשורר עצמו .בשרטוטיםפיוטיים מאוד נעלים הוא
מראה לנו ,שאותם הכוחות ,אשר נתקבלו בעולם האלילי כאלים בפני עצמם הם,
לאמיתו של דבר ,אך חלק מהיצירה האלוהית כולה .אלה הכוחותנכנעים לפפו,
עושים שליחותו .הוא חוזר ומדגיש ,שאלה הכוחות ,הנראים לכאורה מרדניים
ועצמאייםבין העמים המאמינים באלילים ,אינם אלאתלויים ברצון הבורא האחד
והיחיד" :כימי בשחקיערך לה'ידמה לה'בבניאלים? אלנערץבסודקדישים רבה
ונוראעלכלסביביו.ה'אלהיצבאות"(ז-ח) .את "צבאות"שבכאןיש לפרשכצבאות
אלהים,כגון "הארץוכל צבאם".
המחבר חוזרומדגיש את המלה" :מי"" :מי כמוך חסקיהואמונתך סביבותיך".
אין כאן הכוונה לשאלה אלא להדגשת-התפעלות .המשורר מלא וגדוש התפעלות
מאלהים ומדבר בלשון "אתה" ו"לך"" :אתה מושל בגאות הים בשואגליו אתה
תשבחם .אתה דכאתכחללרהבבזרועעזךפזרתאויביך.לךשמיםאףלךארץ תבל
ומלואה אתה יסדתם"(ה-יב).מןהעניןלהביאכאןפסוקיםמקבילים משיר "משכיל
לאסף" ,אשרגםהוא,לפיהמסורה,היה אחדממשוררידוד" :אתהפוררתבעזךים,
שברתראשיתנינים עלהמים .אתה רצצתראשילויתןתחפו מאכל לעםלציים .אתה
בקעתמעיןונחל את הובשתנהרותאיתן.לךיום אף לךלילה".22הרישגםכאןחוזר
הנוסח של "אתה" ו"לך".
עתה עובר המשורר לאותם הכוחות האיתנים אשר ביבשה" :צפוןוימין אתה
בראתם תבור וחרמון בשמך ירעו" (ש .החוקרים ברובם הגדול פירשו "צפק"
ו"ימין" ,במשמעות של ודרום ,מתוךההגחה ,שאמר הקדםשמו אתפניהם לצד
מזרחאזנמצא הצדהדרומילצדימין.23אולםאיןלהביןעלמהולמהישתמשובמתח
כזה ,בעת שהמונח "דרום"היהנודעומפורסם .הרי למשל "לשכותהצפון לשכות
הדרום" " 24הולך אל דרום וסובב אל .25"pDSוביחוד נתמה על משמעותזו ,שעה
שמצוייםגם שמות אחריםלציתהכיוונים "מזרח,ימה ,צפונה ,עבה ."26על מהולמה
ישתמשכאן המשוררבצירוף אחרושונהלציון צד דרום .שדולה מזו ,במקראמצוי
הצירוף"ימין ושמאליהד"יותר מעשרים וחמשפעמיםואילוכאן אך"ימין" בלבד.
משוםכךישלקבל דעתם של סמהמפרשים,המבארים את "צפק"ו"ימין"כשניהרים
הנמצאים בצפון הארץ ובהם היה מושב אלים .הר הצפון היה ידוע כבעל צפון
ואלהיםמיגר אתכוחו .27כמהחוקריםמציעים לקרואכאן "אמנה" .28אמנםאותוהר
צפי
י
22תהלים ע"ד,יג-טז.
תבין החכמיםלעין"ימין" ודרום (בפירושו לאותופסוק).
23א.ש.הפטיםמביא את הדעותהיויחי
24יחזקאל מ"ב,יג.
28בראשיתי"ג,יד;דבריםג' ,בזועוד.
25קהלת א',ו.
י 2ר'איוב ב"ו,ו :נוטהצפון עלהוהותולהארז עלבלימה.
28ר' ספרו של ארתור ,הנזכר בהערה ,7ח"ב ע' .314
.
410
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )נא(
[]5
תמוז-אלול תשל"ב
תקופתדוד כרק?היסטורי לתהלים פ"ט
נוכר בשיר השירים ד' ,חולפי חו"ל היה אותו הר עלהגבול
בין ישראל
ת
פ
צ
ה
ב
י
ש
ין שום מקום
ללבנון .29לאלה הטועניםשאין במקרא הר בשםימיןמתן לה שאי
אחרשבו משמעימין"דרום".ישעלכןלהניח,כיההרהשבלביןישראלללבשןהוא
מקוםמושבי של אלכנעני ,הנזכרבאוגארית .כשנעשה חירםלידידו של דודהכירו
הרזהוהואידועהיום בשםג'בל אלאקרא .בעלהמזמורהכיראותםהריםשבצפון
כמקוםאליםוקורא לארבעתההריםבשמותיהמ)1( :הצפע(בעלצפוף;פ)ימין ,הר
הלבנק; ()3הרתבור ,אשרלפיהושעהיהמקוםעובדיאלילים(הושעה',א)ו(-םהר
חרמון,הידוע כהר קדוש(חרם) .כל אלה ההריםמפי אלנבראוולכבוד שמוירמו.
הוא מסכםאיפוא אתגבורתאלהים" :לךזרוע עםגבורהתעזידךתרוםימינה"פד).
עםחתימתרעיוננו בתורת האחדותהואמוסיףלשיר לאלהים ,שהוא,הניצב מעל
לכל ,אתואכורי אלא "צדק ומשפטמכון כסאך חסדואמתיקדמו פצך" העילו
לעםישראלהואפונה" :אשריהעםיודעיתרועהד'באורפניךיהלכון( .ט
בשמך
"יגילון
כלהיום ובצדקתךירומו.כי תפארתעזמו אתה וברצונךתרים קרעו"(סו-יה) .אף
כאןישמשום השפעה הדדית :העםירום בצדקתווהואירוםאלינוברצונו" .כי"(יט)
קרוב במשמעו ל"אמנם" והוזר כאן ובפסוק קודם לשם הדגשת האמור" :לה' מענו
ולקדוש ישראל מלכת"(יט) .המשורר מהדק איפוא את הקשרבין ה' למלך דוד
וממשיךמתוךדבריימיהעבר.
החזון
בפס' כ-לת מתייחס המשורר לדברי שמואל הנביא והבטחת ה' לדוד ,הנשנה
בדברינתןהנביא" :אז דברתבתזתלחסידיך"(כ),כלומרלשמואלולנתן.מןהראוי
לציין,כיהמושג"חזת"נמצאבנביאיםראשוניםפעמייםבספרשמואלובמקוםמקביל
אחד בספרדבריהימים,השייךלעניתו .בפעםהראשונהאנומוצאים מלהזובשמו"א
מ ,א" :ודבר ה'היהיקרבימים ההםאיןחזוןנפרץ" ,ללמדך,שהיה שמואלהיחידי
בזמנו ,אשר אלהים דיבר אתו במראה ובחזק(טו) .שמתאנונתקלים במלהזו אצל
הנביא נתן" :ככל הדברים האלה ובכלהחזיון הזהכן דברנתן אל דוד" 30וכן
במקביל לכך בדבריהימים .31המשוררמזכיראיפואכאן אתשניהנביאים החוזים,
שהבטיחו,שניהםגםיחד ,לדוד,כי מלכותותכוןלעד .שמואל הרואהבישר לשאול,
כיממלכתו לאתיכף,לפי ש"קרע ה' את ממלכותישראלמעליךהיוםונתנה לרעך
הטוב ממך" .32כשמעלה המלךשאולבידי האשה בעלתהאוב אתשמואלהנביאחוזר
שמואל עלאותהאימרה (כ"ח,טז).לכןמתחילכאן המשורר בנבואתשמואלומחזק
אתדבריוגםמדבריו שלנתןהנביא.
"ותאמרשויתיעזר עלגבורהרימותיבחור מעם"(כ) .כברעמדו עלכך ,ש"עזר"
פירושו :צעיר ,הגק 33ומשמעות זו מקבילה ל"בחור" ,כרמז לדוד הקטן רועה
הצאן .34המשורר מספרכאן עלשגשוש של דוד מהימים אשר נמשח למלך ודרך
עלייתו מעלה מעלה .כל זאת מתואר בפסוקים הבאים (כא ואילך)" .כסאוכימי
20גטין ח' ,ע"א :הר הוא ושמו אמנה ,עדאותו ההר ארץישראל מכאן והלאהחוץלארץ.
80שמו-בז',יז.
81דבהי-אי-ז,טו.
82שמו"א ט"ו,כת.
88גמשמעוהזוגםמאוגרית.
84שמו"א ט-ז,יא-יג.
411
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
תמוז-אלול תשל"ב
בית מקרא )נא(
יצחק ,קולר
[]6
שמים"לי
המקבילל"עליוןלמלכיארץ"(כח).דברים אלהמיוסדיםעלשמנ"בז' ,ע
ותואמים לנאמרשם .מכאןואילך מבאר המשורר אתהתנאישהיחנהאלהים עםדוד
ואינו אלא מפרש אתדבריהנביא נתן":35אניאהיהלו לאבוהואיהיהלילבן אשר
בהעותווהוכחתיו בשבטאנשיםובפעיבניאדם" .פם' ל-לט הםאיפואביאורמפורט
לפסוק אחדזה שלנתן .במקבילה בדבהי"א י"ז,יגואילך חוזר אמנם על כך אך
משמיט את המלים "אשר בהעותווכו'".לפני המשיררהיו מאורעות דוד ובת שבע
וכן מרד אבשלום ותבוסות דוד בגדר שלדבריםראלייםומציאותיים ,שאוליהכיר
אותם המשוררעצמו .דוד עצמוהכיר בהם ,התוודה עליהם שחטא.מובןאיפואכי
לפנונוסמיכות הפרשהלדברינתן במלואם,כפי שהםמפורשים בספרשמואל.
וראוילשים לב ל"אחתנשבעתיבקדשי אם לדוד אכזב"(לה .פסוקזהמאיר את
האחר" :אחת דבראלהים ששםזו שמעשכיעזלאלהים" 36לאמור ,פעם הםדברי
שמואל ופעם דברינתן .גם בפסוקים ההם בפרק ס"ב מתקשים החוקרים בהבנת
משמעותם .אבלאין ספקשגם שםוגמכאןהכוונה לדוד ,כמוכח מהמשךהכתובים שם
וכאן.
הקינה
את הפסוקים לט-מ שבמזמורנו אנו מכנים "קינה" .כמה חוקרים כבר הבחינו
בדמיתהלשוניבין פסוקים אלהלבין תהלים ע"ד .כבר הזכרנושלפנינו~swשירי
"משכיל"ועלכןמובנתקירבתהלשתוכןמוסברהצביוןהדומהשלשניפרקיםאלה.
כאן כוונתנו להעמיד את הפרק שלפנינו על מכונו מתוך הבנת הכתובים לפי
התפתחותם ההיסטורית .כשם שהחזת התחיל בנבואת שמואל ומשיחת דוד למלך
כןמתחילהמשורר אתהקינהמתוךתוכחתנתן ,לשם הסברתתורתהגמולוהשילומים,
במקביללדברינתןהנביא" :אתההאיש" .עלכן" :ואתהזנחת ותמאס התעברת עם
משיחך".לפיהאמוראיןכל טעםלתקן "ועתה"במקום "ואתה",כפישמנסיםאחדים
מהחוקרים .המלה "התעבר" ,בהתפעל ,היאנדירה ביותר במקראוהיאמצוייה רק
שבע פעמיםומזה פעם אחת בספרדבריםפ' ,כו :היתעברה'בי למענכם") ,שלוש
פעמים בספר משלי וארבע פעמים בספר תהלים -מזה שלוש פעמים בפרק ע"ח,
שהואשיר "משכיל לאסף" (כא,נט ,סב).אותו פרק ע"הדן במאורעותהיסטוריים,
שבהםבולטתביותרהחתימה":ויבחרבדודעבדוויקחהוממכלאותצאןמאחרעלות
הביאולרעותביעקבעמוובישראלנחלתו"(ע"ח,ע-עא) .הפעםהרביעיתשלהמשקל
"התעבר"מצויה בפרקשלפניהומסתברהשימושבצורת-לשוןזו,המיוחדתלימידוד
ושלמה,שכןאין למצוא בשארספרי המקראאותוהניב,אפילו לא באלה שהםגדושי
זעם.
37
ת
י
ר
ב
"נארתה
חללת
"
ו
ר
ו
נ
.
)
מ
(
,
ד
ו
ד
ל
א
ב
נ
מ
א
י
ב
נ
ה
ל
ו
מ
ג
כ
גזילת
עבדך
לארץ
נתן
כבשת הרש" :כה אמרה'העימקיםעליך רעהמגיתךולקחתי אתנשיךלעיניךונתתי
לרעיךושכב עםנשיךלעיני השמשהזאת.כי אתהעשית בסתר ואש אעשה את הדבר
הזה עד כל ישראל ועד השמש" .38לאחר מאורעזה באיםימיםרעיםביותר למלך
85שמירב ז',יד.
87
86תהלים מ"ב,יב.
השבעים קוראים "מקדשו" במקום"גזרו".
88
שמג"בי"ב,יא-יב.
412
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
תמוז-אלול תשל"ב
בית מקרא )נא(
תקופת דוד כרקעהיסטורי לתהלים פ"ט
ן]7
דוד:מותהילדהנולד ,מעשהאמנוןותמר,מותאמנוןבידיאבשלום"ומרדאבשלום.
משהבחין דודבימי מרד אבשלום ,שהעיר הבצורה בחומות וגדרות לא תהיה לו
למחסה ,מצווה הוא לעבדיו ,הנשבעים לו" :קומו ונברחהכי לאתהיהלנו פליטה
מפניאבשלום .מהרו ללכתפןימהר והשעווהדיחעלינו את הרעה והכההעירלפי
חרב"פ .לכך רומזים הפסוקים בפרקשלפנינו" :פרצת כלגדרותיו שמת מבצריו
מחתה .שסהוכלעוברידרךהיה חרפהלשכניו.הרימותימיןצריו השמחתכלאויביו
אף תשיב צור חרבו ולא הקימתו במלחמה" (מא-מג) .פסוקים אלה תואמים דברי
שמעיבןגרא" :צא צאאישהדמיםואישהבליעל".41מתוך הפרקההוא בשמו"באנו
למדים,שדוד המלךקיבל באהבה אתהקללותוהגידופיםוכןזריקת העפרוהאבנים
מתוך תקוה שאלהיםיסלחלו על הסאו הוא "אולייראה ה' בעותוהשיבלי טובה
תחת קללתוהיוםהזה"(.ים.
"השבת מטהרו" (מה) -כל החוקרים מתקשים בניב זה ובכוונתו .לדעתם הוא
הקשה והסתוםביותר בכל הפרק.כאןנביא רקאחדיםמהנסיונות לבאר סתומהזו.
אבן-עזרא לאותו פסוק אומר" :מטהר-מקדש ,החרבת מקדשו" .בריסוס וגונקל
מציעים" :מטההודו" .אסטרלי" :מטהמידו".ערליך" :מטהו""
.טור-סיני" :מטה
ת
ו
א
כ
.
)
ס
ח
י
אולם
ידוע.אחריםהציעו" :מתארו,מזהרו ,מהדרו" (אתהאות "מ"ראו
בכל ההצעות הנזכרות והאחרות המרובות ,שלא נזכרו ,בולטת העובדה שמבקשים
להסביר את המלה "מטהרו"ואילו במלה הסמוכה לה "השבת"איןמתקשים כלל,
שעהשלאמיתו של דברטמוןדווקא במלהזוקושירב.בנוסף לכך ,אםנסכם אתכל
ההצעותלתיקוני המלה "מטהרו" הרי שיש צורך לתקןגם המלה הקודמת .אולם
דומני,שאיןצורך כללבתיקונים .המושגייטהר" ,כריעו "קדש" ,בא בעיקרבניגוד
ל"חול" ו"טמא" .אצל בת שבע נאמר ,שהיא "מתקדשת (טיהרה את עצמה)
מטומאתה" ,כשם שהכהים "מתקדשים מטומאתם" .כך אנו מוצאים את המושג
"השבית" אצלהמלךיאשיהובטהרואת המקדש":ויתץ אתבתיהקדשים אשרבבית
ה' אשרהנשיםאורגות שם בתים לאשרה".4יאשיהוטיהראיפוא את"בתיהקדשים"
ובכך "השבית את הכמרים" .הרישלפנינו פרק המלמדנו פירוש המלה "השבית"
לגבי טומאה וטהרה .עתהנביא עוד עצתו שלאחיתופל לאבשלום" :בא אל פלאי
אביך אשרהניחלשמורהביתושמע כלישראלכינבאשתאתאביךוחזקוידיכלאשר
אתך".45וראוילשים לבלביטוי "ושמע כל ישראל"וכןלביטוי האחר" :ותזקוידי
כל אשראתך".ואכן שמע אבשלום לעצתאחיתופל":ויטו לאבשלום האהל על הס
ויבא אבשלום אלפלגשיאביולעיני כלישראל".לזהישלהביא אתהצירוףהלשוני
הדומה בתועבתראובן":וילך ראובןוישכב את בלהה פלגשאביווישמעישראל".46
מכאן שהצירוף "וישמע ישראל" משמע ,שכבר נתאחדו כל השבטים לעם אחד
ומורשת הפלגשים היא מורשת הבית ,החצר והמלוכה וכן של העם כולו .המלה
"מטהר" מקבילה ל"יצוע" (מיטתהשימהו)" .השבת מטהרו"פירושואיפוא" :חללת
39לפימנהגי המקום בכופרדמים.
40
42
43
44
שמו"ס ט"ו,יד.
!4
שמו"ב ט"ו,ז.
מקרא כפשוטו לאוהופסוק.
פשוטו של מקרא לאותו פסוק (ע' .)190
מל"ב כ"ג,ז.
45
שמו"ב ט"ז,כא.
413
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
תמוז-אלול תשל"ב
בית מקרא )נא(
יצחק קולר
[]8
יצועי עלה" .47מכלזהיוסברולנוהדבריםהמוקשיםבאותו פסוקוכיאיןצורך בכל
התיקוניםהשוניםוהמשונים כאחד.
מעשה התועבה שלאבשלוםבפלגשיאביונרמזיםבפסוקסו" :הקצרתימיעלומיו
העטיתעליו בושה סלה"" .עלומים" משמע צעירותולחלוחית שלהחיימהפוריים.
כך אם למדים מאיוב ל"ג ,כה" :רטפש בשרו מפערישובלימיעלומיו" .אבשלום
הבאיש אתנשותאביוובכךנאסרולדוד"ותהינהצרורותעדיוםמותןאלמנותהיות".
דוד לאהוסיף עוד לקחתלונשים אופלגשים ועלידי.כך קיצר אבשלום אתימי
עלומיו שלדוד .וכשםשבמקביל לתועבתראובןנאמר":ויהיובנייעקב שמםעשר".
נאמר גם כאן" :העטיתעליו בושה סלה" .כבר העירותי על "סלה"ככינוי לאל
הלוחם,הזועםוהשופט.אותו אל "סלה" עטה אתדודבבושה.
מכלזה מסתברכי הפרקשלפנינואינומתכוון לשום אדם אחר מאשר למלך דוד
ודווקא הביטוי הסתום "השבת מטהרו" משמש לנו כמפתח לפיענוח תעלומתו
המוחשית וההיסטורית של הפרקואין הוא עלכןשיבושלשוני .המשורר ,אשרחי
כנראהבימידודוהיהממעריציוומידידיו של דוד,מכיר בחטאו שלדוד .אבל הוא
שואל" :עד מהה' תסתרלנצה תבערכמו אשחמתך.זכראני מה הלד48עלמהשוא
(להבל) בראת כלבני אדם" (מז-מח) .המשורר מתנה אתיגונו עלגורל המלך ,שלא
שילם עוד את עוונו,כי בכל זאתהוא רק בשרודם .אפשרשהמשוררהיה גם עד-
ראייה לשפיכת הדמים אשר ביער אפרים והמגיפה הגדולה :עירב היער לאכול
בעם מאשר אכלה החרבביום ההוא" .49המשוררשואל את שאלתההיים בכלל":מי
גבריחיהולאיראה מות ("גבר" כאן,במשמע:מעשיהגבורהשלדוד)ימלטנפשומיד
שאול סלה" (מט) .אף כאן ההגותהפילוסופית ,שכל האדם הבל .לבסוף הוא פונה
שובלאלהים בשאלה" :איהחסדיךהראשוניםאדנינשבעתלדוד באמונתך"(םוהוא
מבקשאיפוא לסלוח לו ,שכן סבל הוא כברדי והותר" :זכור אדני חרפת עבדיך
שאתיבחיקי כל רבים עמים"(נא).יש הסוברים ש"כל" הוא קיצור של "כלימה".
הואסובליותרמעמיםרביםאחריםהצורריםאותו ,הםהצוררים "אשרחרפואויביך
ה' אשר חרפועקבותמשיחך"(נב).ודוקשכאן באהפעמיים המלה "אשר" ,כלומר,
שונאי ה' הם שונאים בנפש לדוד המשיח,היינו ,אינם מאמינים לא בה' ולא בדוד
משיחו.
המשורר מתחילאיפוא בדודוחותם בדודהמשיח.
כללו של דבר :הפרקשלפינו מורכב משלושה הלקים ,שכל אחד מהם עוסק
במאורעות אשרלדודומלכותובתקופת מרדאבשלום.איןכאןכלזכרלאויבמההוז
ואף לאלהריגת המלךבידישוביו ,כדעתם של כמה חוקריםומכלשכן לא לשוםגזל
אושיבתכלים.ישלהעיר ,ש"משיח" כתואר כבוד נמצאיותר משלושים פעם בספרי
המקרא ומזה שש עשרה פעם בספרשמואל.תהילה הוא בא בצירוף לשאול ושלו
ברובוהגדולביחסלדוד .בספרתהליםמכונהדוד תשעפעמים כ"משיח"והואהדין
בשארספרי המקרא ,בהםזוכהדודבמרביתהפעמיםבכינויזה ,אמנם"םעיהוהנביא
בראשית מ"ט,ד.
41
46בראשית ל"ה,כב.
- 48חלדני במשמעות -חדל,-בן-חלוף.
49שמו-בי"ח,ח.
414
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
תמוז-אלול תשל"ב
בית מקרא )נא(
תקופתדוד כרקעהיסטורי לתהלים פ"ט
[]9
קורא לכורש "משיח" (ס"ה,א) .אך הקוראבעיון בהמשך הדברים יראהמיד,כי
המדוברהואלזמןקצובולאנאמרבישעיה ,שמלכותכורשתיכוןלעד.
,
לבסוףמןהראוילהביא מדברי דוד עצמו ,בהקבלה לדברייעקב שניהאישים
הכביריםביותרבהיסטוריההקדומהשלנו.בהשיבולשאלתפרפהעלשנותחייואומר
יעקב":ימישנימגורישלושיםומאתשנה מעטורעיםהיוימישניהייולאהשיגו אתימי
שניחיי אבותי בימימגוריהם" .%הואהדין בדוד ,שרובימיחייוהיו שלשלתארוכה
של סבלונדודים.אףהואאומר":עינה בדרךכחו קצרימי" 51כלומר,שאיןלכלול
בחיים אתימי הסבלוהנדוד אלאאך אתשנותהשלווהוהנחתבלבד .כיעקב ,בעמדו
לפני פרעה ,כשהואבן מאהושלושיםשניס ,הקובל,ששנותחייו "מעטיםוקצרים"כן
דוד ,ששנותחייוהיושבעים ,אומר עלימיחייו שהם "קצרים" ,בשלהיותשנים אלה
גדושות סבל ,עמלותלאה.
מתוך האמוראין אלאלהסיק,שמבחינתהלשת והמאורעותההיסטורייםהנרמזים
בפרק פ"ט שבתהליםאין לאחרהיבורו אלא להקדימו לתקופתימי דודומלכותו.
50
גראשיה ת"ז,ט.
י 5תהלים ק-ב,כד.
415
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il