תקופת דוד כרקע היסטורי לתהלים פ"ט (pdf)

אוקטובר 9, 2012 · מאת יצחק קולר · בית מקרא (נא) · מאמרים לפי סדר הפרקים

‫תמוז‪-‬אלול תשל"ב‬

‫בית מקרא )נא(‬

‫תקופת דוד כרקע היסטורי לתהלים‬

‫פ"ט‬

‫מאת‬

‫יצחק קולר‬

‫כפרקי‪-‬תהלים מרובים‪ ,‬המעורריםבעיותלגבי תקופותחיבורם‪ ,‬צורתחיבורם‪:‬‬
‫כחטיבות אחידות אולסירוגיןבזמניםשונים‪ ,‬מחבריהם‪ :‬אםזה סופר אחד או כמה‬
‫סופרים וכיו"ב‪ ,‬כךגם פרק ‪ .D"D‬אף פרקזהזכה לרוב השערות מעורפלותותלי‬
‫תלים של סברות‪ ,‬שכל אחת שונה מרעותהמן הקצה אל הקצהלגבי כל הבעיות‬
‫האמורות‪.‬‬
‫פסוק‪-‬המפתח‪,‬שניתןלהוציאממנומסקנותכלשהןלגביכוונת הפרקהוא פס'סו‪:‬‬
‫"הקצרתימיעלומיוהעטיתהעליובושה סלה"‪ .‬כמהמפרשיםרואים בפסוקזהרמז‬
‫לקינה עלמותשאולהמלך‪,‬הוא המלך האומלל‪,‬שהמית אתעצמובחרב שלאליפול‬
‫בידי הפלשתים‪.1‬לפי סברתו של פראנץ דליטש ‪ 2‬נתחברהשירבימי רחבעם‪ ,‬בעת‬
‫שעלה שישק מלך מצרים עלירושלים "ויקח את אוצרותבית ה' ואת אוצרות בית‬
‫המלךואת הכל לקחויקח את כלמגיניהזהב אשר עשה שלמה" ‪,3‬נ‪.‬מ‪ .‬סרנא‪ ,‬משער‪,‬‬
‫שמזמור זה נתחבר בשנת ‪ 735-734‬לפנה"ס‪ ,‬בעת שביקשו להסיר את המלך אחז‪,‬‬
‫מצאצאידוד‪,‬ממלכותוולהחליפו באחר‪,‬שאינומבנידוד‪ .‬הוא רואה במחברחטיבת‬
‫הקינה שבמזמור (פס' לט ואילך) את מחברו של המזמור כולו‪ .‬אחז היה‪ ,‬לדעתו‪,‬‬
‫המלך‪ ,‬אשר העמידאלילי כסף בכלעירוציווה לעם להשתחוות אליהם‪ .‬אז עלה‬
‫רצין מלך ארם והרג ביהודה‪ .‬אחז מלךזמן קצר (שש עשרה שנה) ומת בדמיימיו‬
‫‪.‬ליווררומזהמזמורלגורלושלהמלךצדקיהו‪,‬‬
‫בהיותובןשלושיםושששנה‪.4‬לדבריי‬
‫שנתפסבידיאויביו ואשר וקרו אתעיניו‪ .5‬לדעת אסטרלי מורכב השיר משלושה‬
‫חלקים‪ ,‬שכל אהד מהםנכתב בתקופה אחרתולאחרמכןהוברוכלהחלקיםלמזמור‬
‫אחד‪ .‬החלק הראשון נכתב‪ ,‬לדעתו‪ ,‬עלידי משוררבןצפון הארץ‪,‬שכןבאותו חלק‬
‫נזכריםההרים תבורוחרמון‪ .‬חלק ב‪ ,‬המתחיל‪ ,‬לדבריו‪ ,‬בפסי כומסתיים בפס' לט‪,‬‬
‫נתחבר‪ ,‬לדעתו עלידי סופר ממלכייהודה‪,‬שכןאין בחלקזהשום קובלנה עד ה'או‬
‫המלך‪ ,‬אלא הערצה לאלהים והדגשת ערכה שלמלכותביתדוד‪ .‬הואמבחין בחלק‬
‫זהימישגשוגופריחהבימי מלכותיהודה‪ .‬ברם‪ ,‬החלק האחרון‪ ,‬המתחיל בפסי לט‪,‬‬
‫‪~-Ahlstrom. Psedm 89. Eine Liturgie aus dem Ritual 1‬ע ‪ 0-‬חוקר והואחריםרואים בפסוקים לט‪-‬מח‬
‫קינה על מות שאול ‪des leidenden Kbnig‬‬
‫‪ ,1887 ,‬עמ' ‪.543‬‬
‫‪Btblischer Commentar tiber die Psalmen 2‬מהדורה חדשה מעובדתלייפציג‬
‫‪ 8‬מל"אי"ד‪ ,‬כה‪-‬בו; דבהי"ב י"מ‪ ,‬טע‪.‬‬
‫‪ Alexander Altman, 1963 4‬וט ‪6.‬א ‪.Biblical and other Studies,‬‬
‫‪.‬ליוור‪ ,‬הולדותבית דוד(ירושלים‪ ,‬תשי‪-‬ס)‪ ,‬עמ' ‪.85-84‬‬
‫‪5‬י‬

‫‪407‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫תמוז‪-‬אלול תשל"ב‬

‫בית מקרא )נא(‬

‫יצה ק קולר‬

‫[ח‬

‫המתארבצבעיםביטים‬

‫ביתר את הטרששלהמעוררוהתמוטטותאימץבהצעת ה‪/‬‬

‫נתחבר בשנת ‪ %7‬לשה"ס‪.6‬‬

‫הדעההרווחתהיאשפרקזה חסריסודותהיסטוריים‪.‬מ‪ .‬דרהודמפליגעדכדיכך‬
‫כסברתו‪ ,‬שלפרק זה נכנסו כמה מוטיבים עתיקים מהתקופה הכנעמת‪ ,‬שיירים‬

‫מיתולוגיים ממלחמות אלים וכוחות הטבע‪ .‬תקופת דוד נזכרת כאן כתקופת‪-‬עבר‬
‫ואילו המשותף לכל היסודות שבמזמור הואשאין להם כל בסיס ממשיוהיסטורי‪.1‬‬
‫כעקבות אלההולכיםגםחוקריםאחרים‪.‬היוחוקריםשראובמזמורזהתיאור המלך‬
‫יאשיהו‪ ,‬שנפל חללבידי נכה מלך מצריםוהיו שראו כאןציורדיוקנו של המלך‬
‫האומלליהויכין‪,‬שהובל בבלהוהושם בכלא‪.8‬‬
‫אולםאפייניתהיאהעובדה‪,‬שלפנינו כותרת מפורשת‪,‬המייחסת אתהמזמורלשיר‬
‫של "משכיללאיתן האזרחי"‪,‬שלפיהידועלנוהיה ממשוררידוד‪ .‬ולאזואףזו‪ ,‬אף‬
‫שהשם דוד נזכר בפרק זה אם בשמו הפרטי ארבע פעמים ואםבכינויים אחרים‬
‫(כינויים אלה פן‪":‬בחירי"‪",‬מגיעו"‪" ,‬קדושישראל"‪" ,‬מלכנו"‪" ,‬עזר"‪ ,‬במשמעות‪:‬‬
‫צעיר‪" ,‬בחור"‪" ,‬בכור"‪,‬ובעיקר‪" :‬משיח"‪ ,‬ואעםמכוונים אלא אךורק לדוד)הרי‬
‫שולליםמרביתהחוקריםכלשייכותויחסלדודהמלך‪.‬שום חוקרלאונעלהעלדעתו‬
‫לבדוק אתהניבים המיוחדים אך ורקלדוד‪ .‬משום כך נראהלי‪ ,‬שפרקזה‪ ,‬בסגוד‬
‫למחקריםהאמורים‪,‬הוא בעל משמעותהיסטוריתוישלהבינויפהיפהלאורהמסופר‬
‫בספר שמואל על מלחמתביתשאולודוד‪.‬‬
‫כפי שכברהראיתי בפרוטרוט במקום אחר‪,‬בדיוני על המלה "סלה"‪ ,9‬משקפים‬
‫כלמזמורי תהלים המכילים אותו סימן‪-‬לוחמה "סלה" את תקופת דוד בליבוטיה‬
‫ומלחמותיההןכלפיאויביחוץוהןכלפיפנים‪,‬וכןמשקפיםמזמורים אלהגםפרטים‬
‫מחייוהפרטיים שלהמלךדוד‪ .‬כל אלההמזמורים‪,‬שאניקורא להם"שירי סלה" הם‬
‫חלק מאפוסעברימימידוד‪ .10‬בנקטנו אמת‪-‬מידהזו‪,‬נבחיןכיגם המזמור שלפנינו‪,‬‬
‫שבומצוייה המלה "סלה" ארבע פעמים‪ ,‬הוא עדמהימןביותר לתקופה שבהנוצר‪.‬‬
‫אנונביאגםמתוך חומר הפרקראיותמכריעותלאמור‪.‬‬

‫משכיל לאיתן האזרחי‬
‫איתןהאזרחינזכר כחכםבימישלמה‪.‬לפידבריהימיםהיההואבין "המשוררים‪-‬‬
‫במצלתיים נחושת להשמיע"‪ .‬כדאי להעיר‪ ,‬שהמונח "משכיל"‪ ,‬כאן וברוב שירי‬
‫"משכיל"‪ ,‬משקף אתהאישיותהכבירהדוד‪.‬תוארזהקיבלדוד כברבהיותוביןעבדי‬
‫שאול המלךוהואעודנורךבשנים‪ .‬בספר שמואלא'מכרדוד בשם "משכיל" בפרק‬
‫אחד ארבע פעמים‪ .18‬במתחזהכלולים כמה וכמהמושגים‪ ,‬לא רק בתחוםתכסיסי‬
‫‪311 6‬‬
‫‪7‬‬

‫ן ‪,968‬‬

‫‪Psalms, London‬‬

‫‪,.0.8. Oesterly, The‬ל‬

‫‪. 311.‬ק ‪004, Psalms, Anchor Bible, 1968,‬ו]ח(‪51. 1‬‬

‫‪ 8‬עיין בפירושו שלצ‪.‬פ‪.‬חיות‪ ,‬במהדורתהפירוש המדעי שלא‪.‬כהנא‪ .‬הרטום אומר‪" :‬ישרואים כאן רמז‬
‫ליאשיהו‪ ,‬שנהרגכגיל שלושים ותשע אולבניויהואחזויהויכין‪ ,‬שמלכו רק שלושה חדשים" (בפירושו לפסוק‬
‫מן)‪.‬‬
‫‪ 9‬ראה מאמרי "להוראת המלה סלה"‪.‬בית מקרא ד (לט)‪ ,‬תש"ל‪.‬‬
‫‪ 10‬בנושא זהאתי מחקרמיוחד‪.‬‬
‫‪ 11‬דבהי"א ט"ו‪,‬יט‪.‬‬
‫‪ 12‬שמו"אי"א‪ ,‬ה‪,‬יד‪ ,‬סו‪,‬ל‪.‬‬

‫‪408‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫תמוז‪-‬אלול תשל"ב‬

‫בית מקרא )נא(‬

‫תקופתדוד כרקעהיסטורי לתהלים פ"ט‬

‫[‪]3‬‬

‫מלתמה אלאגםבתחומים אחרים בתכלית‪ ,‬כגק במשמעות‪ :‬טוב ורע‪ ,‬צדק ומשפט‪,‬‬
‫חסדואמת‪.‬הרי למשלהכתובים האלה‪":‬ויצא דודבכלאשרישלחנו שאולישכיל"‬
‫(פס‪ .‬ה)‪",‬ויהי דוד לכלדרכיו משכיל"(יד)‪" ,‬וירא שאול אשר הואמשכיל מאוד"‬
‫(טה‪" ,‬שכלדוד מכלעבדי שאול"(ל)‪.‬הרי שהמסקנה הקרובהביותר לאמתולהגיון‬
‫היא‪,‬שאיתןהיבר אתהשיר "משכיל" לכבודושלדוד‪.‬‬
‫המלךדודמצווה לפהמותו אתבנושלמהלשמור חוקת ה‪" ,/‬למעןתשכיל את‬
‫ידבריהימים‪ 14‬אמרדוד לשלמה‪" :‬אך‬
‫כל אשרתעשהואתכלאשרתפנה שם" ‪13‬ילפ‬
‫יתןלךה' שכלובינהויצוך עלישראל"‪ .‬הואהדיןבדבריחירם לשלמה‪" :‬אשרנתן‬
‫לדוד בן חכם יודע שכל ובינה"‪ .15‬כשאנו חוזרים אחורה‪ ,‬לנבכי ההיסטוריה‬
‫הקדומה‪,‬אנומוצאים שאותהתכונה שלשכל‪ ,‬המבחינהביןטוב לרע‪,‬שמנה המקרא‬
‫בדוד אבי האומה הישראלית‪,‬מצוייה היתה גם ביעקב אבינו‪ ,‬אבי השבטים‪ .‬יעקב‬
‫הבחיןביןשניהבניםאפריםומנשה עלידיכך ש"שיכל אתידיו"‪ .‬מתוךציוויי דוד‬
‫לשלמה בדברנקמת דםנקי‪,‬כגתבמקריםשלדמיצבאותישראל‪:‬אבנרבןנרועמשא‬
‫בןיתר אערואיםבאיזומידה מהרדורבמשפט‪-‬דמים‪.‬‬
‫בבואירמיהו לדבר עלרועיםבמנהיגי העםהואאומר‪":‬ונתתי לכםרועיםכלבי‬
‫ורעו אתכם דעה והשכיל"‪ .17‬וכשמייסר הוא אתהמנהיגים הסרים מדרכי ה' הוא‬
‫ןלאהשכילווכלמרעיתםנפוצה"‪.18‬‬
‫קורא‪" :‬כינבערוהרועיםואתד'לאדרשועלכ‬
‫וגדולהמזו‪ ,‬כשמבקשירמיה לדבר על מלך צדק‪ ,‬אשרישפוטמישרים הוא משתמש‬
‫במטבעלשוניהמיוחס לדוד‪":‬והקימותילדוד צמחצדיקומלך מלךוהשכילועשה‬
‫משפט וצדקה בארץ"‪ .19‬אףישעיה אומרבדבריו על העתידהמזהיר לעם ישראל‪:‬‬
‫"הנהישכיל עבדוירוםונשאוגבה מאד"‪ .20‬וכשמדבר בעל ספרמלכים בשבחו של‬
‫צדקיהוהוא אומרעליו‪" :‬ויעשהישרבעיני ה' ככל אשר עשה דודאביו‪-‬והיה ה'‬
‫עמו בכל אשר יצא ישכיל"‪.21‬נוסיף עוד דבר הראוילציון‪ ,‬שהצירוף "משכיל"‪,‬‬

‫כתואר‪-‬כבוד‪ ,‬נמצא בכל המקרא כשלושים פעם ובמרבית הפעמים הוא מיוחס‬
‫לדוד‪.‬‬
‫המשוררמתחילאיפוא את הפרק ב"משכיל"‪,‬שכןהוא מבקשללמדנו לקחמתוך‬
‫עובדותהיסטוריותוביחודמימיתיאורעלייתו‪,‬מלחמותיו‪,‬הצלחותיו ותבוסותיו של‬
‫דוד‪ .‬כרוב פרקי‪-‬תהלים‪ ,‬וביחוד בפרקי‪-‬משכיל‪ ,‬מתחיל המשורר בהצהרה‪,‬‬
‫שהיאמעין אקדמה להנחתהיסוד‪,‬כיאלהים הוא הבורא הכלוכל מהשיעבור על‬
‫האדםעליולהישארבאמונתוולבטוחבחסדיאלהים‪" .‬חסדי ה'עולםאשירהלדור‬
‫ודוראמונתךבפי"‪ .‬כברהעירנלסוןגליק‪,‬בספרועלהמלה "חסד"‪,‬שכאןהמשמעות‬
‫היא ‪ .Loyalty‬הצירופים חסד‪-‬אמת חוזרים ונשמם בפרק זה שבע פעמים‪ .‬הצירוף‬
‫"דור ודור" מצוי כשלושים פעם במקרא ושמתה עשרה פעם בספרתהלים‪ .‬בפרק‬
‫שלפנינו הוא נמצא פעמיים‪ :‬תחילה במבוא‪ ,‬המדבר עליחס המשורר לקושואילו‬
‫בפעםהשניה(פסיה)הואביחסאלהיםלבחירו‪.‬‬
‫"כיאמרתיעולם חסד יבנהשמיםתכיןאמונתי בהם"(ל‪ .‬משמעות"כי אמרתי"‬
‫היא של הצהרהודאית ומוסמכת‪,‬כי העולםבנוי עליחס‪-‬גומליןהדדיו"שמיםתכון‬
‫‪ 15‬דבהי"ב ב'‪,‬יב‪.‬‬
‫‪ 14‬דבהי‪-‬א‪ ,‬כ"ב‪,‬יב‪.‬‬
‫‪ 13‬מי"א ב'‪,‬ג‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬

‫בראשית מ"ח‪,‬ד‪.‬‬
‫שם כ"ג‪,‬ה‪.‬‬

‫‪ 17‬ירמיהוג'‪,‬סו‪.‬‬

‫‪ 20‬ישעיהו נ"ב‪,‬יג‪.‬‬

‫‪18‬‬

‫שםי'‪,‬כא‪.‬‬
‫‪21‬‬

‫מלעבי"ח‪,‬ג‪,‬ז‪.‬‬

‫‪409‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫תמוז‪-‬אלול תשל"ב‬

‫בית מקרא )נא(‬

‫יצת ק קולר‬

‫[‪%‬‬

‫אמרתך בהם"‪ ,‬היש‪ ,‬שהכל נברא ומתקים בהרמתהשולמית‪ .‬עתה שבר המחבר‬
‫לבחירתדודכשליחה'בעולם‪" :‬כרתיבריתלבחירינשבעתילדודעבדי‪ .‬עדעולם‬
‫אכין זרעךובניתי לדור ודור כסאך סלה" (ד‪-‬ה)‪ .‬ודוק במלים‪ :‬ייעולם" ו"לדור‬
‫דור"‪ ,‬הבאים במקביל לשם הדגשה שאל עולם ומלכות בית דוד קשורים זה בזה‬
‫בקשר בלימוט‪.‬‬
‫מכאןואילך עדפסי כמעבירלפנינו המשורר השקפת עולם של תורת‪-‬האחדות‪,‬‬
‫כפישהאמין בהוהכיר אותה המשורר עצמו‪ .‬בשרטוטיםפיוטיים מאוד נעלים הוא‬
‫מראה לנו‪ ,‬שאותם הכוחות‪ ,‬אשר נתקבלו בעולם האלילי כאלים בפני עצמם הם‪,‬‬
‫לאמיתו של דבר‪ ,‬אך חלק מהיצירה האלוהית כולה‪ .‬אלה הכוחותנכנעים לפפו‪,‬‬
‫עושים שליחותו‪ .‬הוא חוזר ומדגיש‪ ,‬שאלה הכוחות‪ ,‬הנראים לכאורה מרדניים‬
‫ועצמאייםבין העמים המאמינים באלילים‪ ,‬אינם אלאתלויים ברצון הבורא האחד‬
‫והיחיד‪" :‬כימי בשחקיערך לה'ידמה לה'בבניאלים? אלנערץבסודקדישים רבה‬
‫ונוראעלכלסביביו‪.‬ה'אלהיצבאות"(ז‪-‬ח)‪ .‬את "צבאות"שבכאןיש לפרשכצבאות‬
‫אלהים‪,‬כגון "הארץוכל צבאם"‪.‬‬
‫המחבר חוזרומדגיש את המלה‪" :‬מי"‪" :‬מי כמוך חסקיהואמונתך סביבותיך"‪.‬‬
‫אין כאן הכוונה לשאלה אלא להדגשת‪-‬התפעלות‪ .‬המשורר מלא וגדוש התפעלות‬
‫מאלהים ומדבר בלשון "אתה" ו"לך"‪" :‬אתה מושל בגאות הים בשואגליו אתה‬
‫תשבחם‪ .‬אתה דכאתכחללרהבבזרועעזךפזרתאויביך‪.‬לךשמיםאףלךארץ תבל‬
‫ומלואה אתה יסדתם"(ה‪-‬יב)‪.‬מןהעניןלהביאכאןפסוקיםמקבילים משיר "משכיל‬
‫לאסף"‪ ,‬אשרגםהוא‪,‬לפיהמסורה‪,‬היה אחדממשוררידוד‪" :‬אתהפוררתבעזךים‪,‬‬
‫שברתראשיתנינים עלהמים‪ .‬אתה רצצתראשילויתןתחפו מאכל לעםלציים‪ .‬אתה‬
‫בקעתמעיןונחל את הובשתנהרותאיתן‪.‬לךיום אף לךלילה"‪.22‬הרישגםכאןחוזר‬
‫הנוסח של "אתה" ו"לך"‪.‬‬
‫עתה עובר המשורר לאותם הכוחות האיתנים אשר ביבשה‪" :‬צפוןוימין אתה‬
‫בראתם תבור וחרמון בשמך ירעו" (ש‪ .‬החוקרים ברובם הגדול פירשו "צפק"‬
‫ו"ימין"‪ ,‬במשמעות של ודרום‪ ,‬מתוךההגחה‪ ,‬שאמר הקדםשמו אתפניהם לצד‬
‫מזרחאזנמצא הצדהדרומילצדימין‪.23‬אולםאיןלהביןעלמהולמהישתמשובמתח‬
‫כזה‪ ,‬בעת שהמונח "דרום"היהנודעומפורסם‪ .‬הרי למשל "לשכותהצפון לשכות‬
‫הדרום" ‪" 24‬הולך אל דרום וסובב אל ‪ .25"pDS‬וביחוד נתמה על משמעותזו‪ ,‬שעה‬
‫שמצוייםגם שמות אחריםלציתהכיוונים "מזרח‪,‬ימה‪ ,‬צפונה‪ ,‬עבה‪ ."26‬על מהולמה‬
‫ישתמשכאן המשוררבצירוף אחרושונהלציון צד דרום‪ .‬שדולה מזו‪ ,‬במקראמצוי‬
‫הצירוף"ימין ושמאליהד"יותר מעשרים וחמשפעמיםואילוכאן אך"ימין" בלבד‪.‬‬
‫משוםכךישלקבל דעתם של סמהמפרשים‪,‬המבארים את "צפק"ו"ימין"כשניהרים‬
‫הנמצאים בצפון הארץ ובהם היה מושב אלים‪ .‬הר הצפון היה ידוע כבעל צפון‬
‫ואלהיםמיגר אתכוחו‪ .27‬כמהחוקריםמציעים לקרואכאן "אמנה"‪ .28‬אמנםאותוהר‬

‫צפי‬

‫י‬

‫‪ 22‬תהלים ע"ד‪,‬יג‪-‬טז‪.‬‬

‫תבין החכמיםלעין"ימין" ודרום (בפירושו לאותופסוק)‪.‬‬
‫‪ 23‬א‪.‬ש‪.‬הפטיםמביא את הדעותהיויחי‬
‫‪ 24‬יחזקאל מ"ב‪,‬יג‪.‬‬
‫‪ 28‬בראשיתי"ג‪,‬יד;דבריםג'‪ ,‬בזועוד‪.‬‬
‫‪ 25‬קהלת א'‪,‬ו‪.‬‬
‫י‪ 2‬ר'איוב ב"ו‪,‬ו‪ :‬נוטהצפון עלהוהותולהארז עלבלימה‪.‬‬
‫‪ 28‬ר' ספרו של ארתור‪ ,‬הנזכר בהערה ‪ ,7‬ח"ב ע' ‪.314‬‬
‫‪.‬‬

‫‪410‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫בית מקרא )נא(‬
‫[‪]5‬‬

‫תמוז‪-‬אלול תשל"ב‬

‫תקופתדוד כרק?היסטורי לתהלים פ"ט‬

‫נוכר בשיר השירים ד'‪ ,‬חולפי חו"ל היה אותו הר עלהגבול‬
‫בין ישראל‬
‫ת‬
‫פ‬
‫צ‬
‫ה‬
‫ב‬
‫י‬
‫ש‬
‫ין שום מקום‬
‫ללבנון‪ .29‬לאלה הטועניםשאין במקרא הר בשםימיןמתן לה שאי‬
‫אחרשבו משמעימין"דרום"‪.‬ישעלכןלהניח‪,‬כיההרהשבלביןישראלללבשןהוא‬
‫מקוםמושבי של אלכנעני‪ ,‬הנזכרבאוגארית‪ .‬כשנעשה חירםלידידו של דודהכירו‬
‫הרזהוהואידועהיום בשםג'בל אלאקרא‪ .‬בעלהמזמורהכיראותםהריםשבצפון‬
‫כמקוםאליםוקורא לארבעתההריםבשמותיהמ‪)1( :‬הצפע(בעלצפוף;פ)ימין‪ ,‬הר‬
‫הלבנק; (‪)3‬הרתבור‪ ,‬אשרלפיהושעהיהמקוםעובדיאלילים(הושעה'‪,‬א)ו‪(-‬םהר‬
‫חרמון‪,‬הידוע כהר קדוש(חרם)‪ .‬כל אלה ההריםמפי אלנבראוולכבוד שמוירמו‪.‬‬
‫הוא מסכםאיפוא אתגבורתאלהים‪" :‬לךזרוע עםגבורהתעזידךתרוםימינה"פד)‪.‬‬
‫עםחתימתרעיוננו בתורת האחדותהואמוסיףלשיר לאלהים‪ ,‬שהוא‪,‬הניצב מעל‬
‫לכל‪ ,‬אתואכורי אלא "צדק ומשפטמכון כסאך חסדואמתיקדמו פצך" העילו‬
‫לעםישראלהואפונה‪" :‬אשריהעםיודעיתרועהד'באורפניךיהלכון‪( .‬ט‬
‫בשמך‬
‫"יגילון‬
‫כלהיום ובצדקתךירומו‪.‬כי תפארתעזמו אתה וברצונךתרים קרעו"(סו‪-‬יה)‪ .‬אף‬
‫כאןישמשום השפעה הדדית‪ :‬העםירום בצדקתווהואירוםאלינוברצונו‪" .‬כי"(יט)‬
‫קרוב במשמעו ל"אמנם" והוזר כאן ובפסוק קודם לשם הדגשת האמור‪" :‬לה' מענו‬
‫ולקדוש ישראל מלכת"(יט)‪ .‬המשורר מהדק איפוא את הקשרבין ה' למלך דוד‬
‫וממשיךמתוךדבריימיהעבר‪.‬‬

‫החזון‬
‫בפס' כ‪-‬לת מתייחס המשורר לדברי שמואל הנביא והבטחת ה' לדוד‪ ,‬הנשנה‬
‫בדברינתןהנביא‪" :‬אז דברתבתזתלחסידיך"(כ)‪,‬כלומרלשמואלולנתן‪.‬מןהראוי‬
‫לציין‪,‬כיהמושג"חזת"נמצאבנביאיםראשוניםפעמייםבספרשמואלובמקוםמקביל‬
‫אחד בספרדבריהימים‪,‬השייךלעניתו‪ .‬בפעםהראשונהאנומוצאים מלהזובשמו"א‬
‫מ‪ ,‬א‪" :‬ודבר ה'היהיקרבימים ההםאיןחזוןנפרץ"‪ ,‬ללמדך‪,‬שהיה שמואלהיחידי‬
‫בזמנו‪ ,‬אשר אלהים דיבר אתו במראה ובחזק(טו)‪ .‬שמתאנונתקלים במלהזו אצל‬
‫הנביא נתן‪" :‬ככל הדברים האלה ובכלהחזיון הזהכן דברנתן אל דוד" ‪30‬וכן‬
‫במקביל לכך בדבריהימים‪ .31‬המשוררמזכיראיפואכאן אתשניהנביאים החוזים‪,‬‬
‫שהבטיחו‪,‬שניהםגםיחד‪ ,‬לדוד‪,‬כי מלכותותכוןלעד‪ .‬שמואל הרואהבישר לשאול‪,‬‬
‫כיממלכתו לאתיכף‪,‬לפי ש"קרע ה' את ממלכותישראלמעליךהיוםונתנה לרעך‬
‫הטוב ממך"‪ .32‬כשמעלה המלךשאולבידי האשה בעלתהאוב אתשמואלהנביאחוזר‬
‫שמואל עלאותהאימרה (כ"ח‪,‬טז)‪.‬לכןמתחילכאן המשורר בנבואתשמואלומחזק‬
‫אתדבריוגםמדבריו שלנתןהנביא‪.‬‬
‫"ותאמרשויתיעזר עלגבורהרימותיבחור מעם"(כ)‪ .‬כברעמדו עלכך‪ ,‬ש"עזר"‬
‫פירושו‪ :‬צעיר‪ ,‬הגק‪ 33‬ומשמעות זו מקבילה ל"בחור"‪ ,‬כרמז לדוד הקטן רועה‬
‫הצאן‪ .34‬המשורר מספרכאן עלשגשוש של דוד מהימים אשר נמשח למלך ודרך‬
‫עלייתו מעלה מעלה‪ .‬כל זאת מתואר בפסוקים הבאים (כא ואילך)‪" .‬כסאוכימי‬
‫‪ 20‬גטין ח'‪ ,‬ע"א‪ :‬הר הוא ושמו אמנה‪ ,‬עדאותו ההר ארץישראל מכאן והלאהחוץלארץ‪.‬‬
‫‪ 80‬שמו‪-‬בז'‪,‬יז‪.‬‬
‫‪ 81‬דבהי‪-‬אי‪-‬ז‪,‬טו‪.‬‬
‫‪ 82‬שמו"א ט"ו‪,‬כת‪.‬‬
‫‪ 88‬גמשמעוהזוגםמאוגרית‪.‬‬
‫‪ 84‬שמו"א ט‪-‬ז‪,‬יא‪-‬יג‪.‬‬

‫‪411‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫תמוז‪-‬אלול תשל"ב‬

‫בית מקרא )נא(‬

‫יצחק‪ ,‬קולר‬

‫[‪]6‬‬

‫שמים"לי‬
‫המקבילל"עליוןלמלכיארץ"(כח)‪.‬דברים אלהמיוסדיםעלשמנ"בז'‪ ,‬ע‬
‫ותואמים לנאמרשם‪ .‬מכאןואילך מבאר המשורר אתהתנאישהיחנהאלהים עםדוד‬
‫ואינו אלא מפרש אתדבריהנביא נתן‪":35‬אניאהיהלו לאבוהואיהיהלילבן אשר‬
‫בהעותווהוכחתיו בשבטאנשיםובפעיבניאדם"‪ .‬פם' ל‪-‬לט הםאיפואביאורמפורט‬
‫לפסוק אחדזה שלנתן‪ .‬במקבילה בדבהי"א י"ז‪,‬יגואילך חוזר אמנם על כך אך‬
‫משמיט את המלים "אשר בהעותווכו'"‪.‬לפני המשיררהיו מאורעות דוד ובת שבע‬
‫וכן מרד אבשלום ותבוסות דוד בגדר שלדבריםראלייםומציאותיים‪ ,‬שאוליהכיר‬
‫אותם המשוררעצמו‪ .‬דוד עצמוהכיר בהם‪ ,‬התוודה עליהם שחטא‪.‬מובןאיפואכי‬
‫לפנונוסמיכות הפרשהלדברינתן במלואם‪,‬כפי שהםמפורשים בספרשמואל‪.‬‬
‫וראוילשים לב ל"אחתנשבעתיבקדשי אם לדוד אכזב"(לה‪ .‬פסוקזהמאיר את‬
‫האחר‪" :‬אחת דבראלהים ששםזו שמעשכיעזלאלהים" ‪ 36‬לאמור‪ ,‬פעם הםדברי‬
‫שמואל ופעם דברינתן‪ .‬גם בפסוקים ההם בפרק ס"ב מתקשים החוקרים בהבנת‬
‫משמעותם‪ .‬אבלאין ספקשגם שםוגמכאןהכוונה לדוד‪ ,‬כמוכח מהמשךהכתובים שם‬
‫וכאן‪.‬‬
‫הקינה‬
‫את הפסוקים לט‪-‬מ שבמזמורנו אנו מכנים "קינה"‪ .‬כמה חוקרים כבר הבחינו‬
‫בדמיתהלשוניבין פסוקים אלהלבין תהלים ע"ד‪ .‬כבר הזכרנושלפנינו‪~sw‬שירי‬
‫"משכיל"ועלכןמובנתקירבתהלשתוכןמוסברהצביוןהדומהשלשניפרקיםאלה‪.‬‬
‫כאן כוונתנו להעמיד את הפרק שלפנינו על מכונו מתוך הבנת הכתובים לפי‬
‫התפתחותם ההיסטורית‪ .‬כשם שהחזת התחיל בנבואת שמואל ומשיחת דוד למלך‬
‫כןמתחילהמשורר אתהקינהמתוךתוכחתנתן‪ ,‬לשם הסברתתורתהגמולוהשילומים‪,‬‬
‫במקביללדברינתןהנביא‪" :‬אתההאיש"‪ .‬עלכן‪" :‬ואתהזנחת ותמאס התעברת עם‬
‫משיחך"‪.‬לפיהאמוראיןכל טעםלתקן "ועתה"במקום "ואתה"‪,‬כפישמנסיםאחדים‬
‫מהחוקרים‪ .‬המלה "התעבר"‪ ,‬בהתפעל‪ ,‬היאנדירה ביותר במקראוהיאמצוייה רק‬
‫שבע פעמיםומזה פעם אחת בספרדבריםפ'‪ ,‬כו‪ :‬היתעברה'בי למענכם")‪ ,‬שלוש‬
‫פעמים בספר משלי וארבע פעמים בספר תהלים ‪-‬מזה שלוש פעמים בפרק ע"ח‪,‬‬
‫שהואשיר "משכיל לאסף" (כא‪,‬נט‪ ,‬סב)‪.‬אותו פרק ע"הדן במאורעותהיסטוריים‪,‬‬
‫שבהםבולטתביותרהחתימה‪":‬ויבחרבדודעבדוויקחהוממכלאותצאןמאחרעלות‬
‫הביאולרעותביעקבעמוובישראלנחלתו"(ע"ח‪,‬ע‪-‬עא)‪ .‬הפעםהרביעיתשלהמשקל‬
‫"התעבר"מצויה בפרקשלפניהומסתברהשימושבצורת‪-‬לשוןזו‪,‬המיוחדתלימידוד‬
‫ושלמה‪,‬שכןאין למצוא בשארספרי המקראאותוהניב‪,‬אפילו לא באלה שהםגדושי‬
‫זעם‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫ת‬
‫י‬
‫ר‬
‫ב‬
‫"נארתה‬
‫חללת‬
‫"‬
‫ו‬
‫ר‬
‫ו‬
‫נ‬
‫‪.‬‬
‫)‬
‫מ‬
‫(‬
‫‪,‬‬
‫ד‬
‫ו‬
‫ד‬
‫ל‬
‫א‬
‫ב‬
‫נ‬
‫מ‬
‫א‬
‫י‬
‫ב‬
‫נ‬
‫ה‬
‫ל‬
‫ו‬
‫מ‬
‫ג‬
‫כ‬
‫גזילת‬
‫עבדך‬
‫לארץ‬
‫נתן‬
‫כבשת הרש‪" :‬כה אמרה'העימקיםעליך רעהמגיתךולקחתי אתנשיךלעיניךונתתי‬
‫לרעיךושכב עםנשיךלעיני השמשהזאת‪.‬כי אתהעשית בסתר ואש אעשה את הדבר‬
‫הזה עד כל ישראל ועד השמש"‪ .38‬לאחר מאורעזה באיםימיםרעיםביותר למלך‬
‫‪ 85‬שמירב ז'‪,‬יד‪.‬‬
‫‪87‬‬

‫‪ 86‬תהלים מ"ב‪,‬יב‪.‬‬

‫השבעים קוראים "מקדשו" במקום"גזרו"‪.‬‬

‫‪88‬‬

‫שמג"בי"ב‪,‬יא‪-‬יב‪.‬‬

‫‪412‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫תמוז‪-‬אלול תשל"ב‬

‫בית מקרא )נא(‬

‫תקופת דוד כרקעהיסטורי לתהלים פ"ט‬

‫ן‪]7‬‬

‫דוד‪:‬מותהילדהנולד‪ ,‬מעשהאמנוןותמר‪,‬מותאמנוןבידיאבשלום"ומרדאבשלום‪.‬‬
‫משהבחין דודבימי מרד אבשלום‪ ,‬שהעיר הבצורה בחומות וגדרות לא תהיה לו‬
‫למחסה‪ ,‬מצווה הוא לעבדיו‪ ,‬הנשבעים לו‪" :‬קומו ונברחהכי לאתהיהלנו פליטה‬
‫מפניאבשלום‪ .‬מהרו ללכתפןימהר והשעווהדיחעלינו את הרעה והכההעירלפי‬
‫חרב"פ‪ .‬לכך רומזים הפסוקים בפרקשלפנינו‪" :‬פרצת כלגדרותיו שמת מבצריו‬
‫מחתה‪ .‬שסהוכלעוברידרךהיה חרפהלשכניו‪.‬הרימותימיןצריו השמחתכלאויביו‬
‫אף תשיב צור חרבו ולא הקימתו במלחמה" (מא‪-‬מג)‪ .‬פסוקים אלה תואמים דברי‬
‫שמעיבןגרא‪" :‬צא צאאישהדמיםואישהבליעל"‪.41‬מתוך הפרקההוא בשמו"באנו‬
‫למדים‪,‬שדוד המלךקיבל באהבה אתהקללותוהגידופיםוכןזריקת העפרוהאבנים‬
‫מתוך תקוה שאלהיםיסלחלו על הסאו הוא "אולייראה ה' בעותוהשיבלי טובה‬
‫תחת קללתוהיוםהזה"‪(.‬ים‪.‬‬
‫"השבת מטהרו" (מה) ‪-‬כל החוקרים מתקשים בניב זה ובכוונתו‪ .‬לדעתם הוא‬
‫הקשה והסתוםביותר בכל הפרק‪.‬כאןנביא רקאחדיםמהנסיונות לבאר סתומהזו‪.‬‬
‫אבן‪-‬עזרא לאותו פסוק אומר‪" :‬מטהר‪-‬מקדש‪ ,‬החרבת מקדשו"‪ .‬בריסוס וגונקל‬
‫מציעים‪" :‬מטההודו"‪ .‬אסטרלי‪" :‬מטהמידו"‪.‬ערליך‪" :‬מטהו""‬
‫‪.‬טור‪-‬סיני‪" :‬מטה‬
‫ת‬
‫ו‬
‫א‬
‫כ‬
‫‪.‬‬
‫)‬
‫ס‬
‫ח‬
‫י‬
‫אולם‬
‫ידוע‪.‬אחריםהציעו‪" :‬מתארו‪,‬מזהרו‪ ,‬מהדרו" (אתהאות "מ"ראו‬
‫בכל ההצעות הנזכרות והאחרות המרובות‪ ,‬שלא נזכרו‪ ,‬בולטת העובדה שמבקשים‬
‫להסביר את המלה "מטהרו"ואילו במלה הסמוכה לה "השבת"איןמתקשים כלל‪,‬‬
‫שעהשלאמיתו של דברטמוןדווקא במלהזוקושירב‪.‬בנוסף לכך‪ ,‬אםנסכם אתכל‬
‫ההצעותלתיקוני המלה "מטהרו" הרי שיש צורך לתקןגם המלה הקודמת‪ .‬אולם‬
‫דומני‪,‬שאיןצורך כללבתיקונים‪ .‬המושגייטהר"‪ ,‬כריעו "קדש"‪ ,‬בא בעיקרבניגוד‬
‫ל"חול" ו"טמא"‪ .‬אצל בת שבע נאמר‪ ,‬שהיא "מתקדשת (טיהרה את עצמה)‬
‫מטומאתה"‪ ,‬כשם שהכהים "מתקדשים מטומאתם"‪ .‬כך אנו מוצאים את המושג‬
‫"השבית" אצלהמלךיאשיהובטהרואת המקדש‪":‬ויתץ אתבתיהקדשים אשרבבית‬
‫ה' אשרהנשיםאורגות שם בתים לאשרה"‪.4‬יאשיהוטיהראיפוא את"בתיהקדשים"‬
‫ובכך "השבית את הכמרים"‪ .‬הרישלפנינו פרק המלמדנו פירוש המלה "השבית"‬
‫לגבי טומאה וטהרה‪ .‬עתהנביא עוד עצתו שלאחיתופל לאבשלום‪" :‬בא אל פלאי‬
‫אביך אשרהניחלשמורהביתושמע כלישראלכינבאשתאתאביךוחזקוידיכלאשר‬
‫אתך"‪.45‬וראוילשים לבלביטוי "ושמע כל ישראל"וכןלביטוי האחר‪" :‬ותזקוידי‬
‫כל אשראתך"‪.‬ואכן שמע אבשלום לעצתאחיתופל‪":‬ויטו לאבשלום האהל על הס‬
‫ויבא אבשלום אלפלגשיאביולעיני כלישראל"‪.‬לזהישלהביא אתהצירוףהלשוני‬
‫הדומה בתועבתראובן‪":‬וילך ראובןוישכב את בלהה פלגשאביווישמעישראל"‪.46‬‬
‫מכאן שהצירוף "וישמע ישראל" משמע‪ ,‬שכבר נתאחדו כל השבטים לעם אחד‬
‫ומורשת הפלגשים היא מורשת הבית‪ ,‬החצר והמלוכה וכן של העם כולו‪ .‬המלה‬
‫"מטהר" מקבילה ל"יצוע" (מיטתהשימהו)‪" .‬השבת מטהרו"פירושואיפוא‪" :‬חללת‬
‫‪ 39‬לפימנהגי המקום בכופרדמים‪.‬‬
‫‪40‬‬

‫‪42‬‬

‫‪43‬‬
‫‪44‬‬

‫שמו"ס ט"ו‪,‬יד‪.‬‬

‫!‪4‬‬

‫שמו"ב ט"ו‪,‬ז‪.‬‬

‫מקרא כפשוטו לאוהופסוק‪.‬‬
‫פשוטו של מקרא לאותו פסוק (ע' ‪.)190‬‬

‫מל"ב כ"ג‪,‬ז‪.‬‬

‫‪45‬‬

‫שמו"ב ט"ז‪,‬כא‪.‬‬

‫‪413‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫תמוז‪-‬אלול תשל"ב‬

‫בית מקרא )נא(‬

‫יצחק קולר‬

‫[‪]8‬‬

‫יצועי עלה"‪ .47‬מכלזהיוסברולנוהדבריםהמוקשיםבאותו פסוקוכיאיןצורך בכל‬
‫התיקוניםהשוניםוהמשונים כאחד‪.‬‬
‫מעשה התועבה שלאבשלוםבפלגשיאביונרמזיםבפסוקסו‪" :‬הקצרתימיעלומיו‬
‫העטיתעליו בושה סלה"‪" .‬עלומים" משמע צעירותולחלוחית שלהחיימהפוריים‪.‬‬
‫כך אם למדים מאיוב ל"ג‪ ,‬כה‪" :‬רטפש בשרו מפערישובלימיעלומיו"‪ .‬אבשלום‬
‫הבאיש אתנשותאביוובכךנאסרולדוד"ותהינהצרורותעדיוםמותןאלמנותהיות"‪.‬‬
‫דוד לאהוסיף עוד לקחתלונשים אופלגשים ועלידי‪.‬כך קיצר אבשלום אתימי‬
‫עלומיו שלדוד‪ .‬וכשםשבמקביל לתועבתראובןנאמר‪":‬ויהיובנייעקב שמםעשר"‪.‬‬
‫נאמר גם כאן‪" :‬העטיתעליו בושה סלה"‪ .‬כבר העירותי על "סלה"ככינוי לאל‬
‫הלוחם‪,‬הזועםוהשופט‪.‬אותו אל "סלה" עטה אתדודבבושה‪.‬‬
‫מכלזה מסתברכי הפרקשלפנינואינומתכוון לשום אדם אחר מאשר למלך דוד‬
‫ודווקא הביטוי הסתום "השבת מטהרו" משמש לנו כמפתח לפיענוח תעלומתו‬
‫המוחשית וההיסטורית של הפרקואין הוא עלכןשיבושלשוני‪ .‬המשורר‪ ,‬אשרחי‬
‫כנראהבימידודוהיהממעריציוומידידיו של דוד‪,‬מכיר בחטאו שלדוד‪ .‬אבל הוא‬
‫שואל‪" :‬עד מהה' תסתרלנצה תבערכמו אשחמתך‪.‬זכראני מה הלד‪48‬עלמהשוא‬
‫(להבל) בראת כלבני אדם" (מז‪-‬מח)‪ .‬המשורר מתנה אתיגונו עלגורל המלך‪ ,‬שלא‬
‫שילם עוד את עוונו‪,‬כי בכל זאתהוא רק בשרודם‪ .‬אפשרשהמשוררהיה גם עד‪-‬‬
‫ראייה לשפיכת הדמים אשר ביער אפרים והמגיפה הגדולה‪ :‬עירב היער לאכול‬
‫בעם מאשר אכלה החרבביום ההוא"‪ .49‬המשוררשואל את שאלתההיים בכלל‪":‬מי‬
‫גבריחיהולאיראה מות ("גבר" כאן‪,‬במשמע‪:‬מעשיהגבורהשלדוד)ימלטנפשומיד‬
‫שאול סלה" (מט)‪ .‬אף כאן ההגותהפילוסופית‪ ,‬שכל האדם הבל‪ .‬לבסוף הוא פונה‬
‫שובלאלהים בשאלה‪" :‬איהחסדיךהראשוניםאדנינשבעתלדוד באמונתך"(םוהוא‬
‫מבקשאיפוא לסלוח לו‪ ,‬שכן סבל הוא כברדי והותר‪" :‬זכור אדני חרפת עבדיך‬
‫שאתיבחיקי כל רבים עמים"(נא)‪.‬יש הסוברים ש"כל" הוא קיצור של "כלימה"‪.‬‬
‫הואסובליותרמעמיםרביםאחריםהצורריםאותו‪ ,‬הםהצוררים "אשרחרפואויביך‬
‫ה' אשר חרפועקבותמשיחך"(נב)‪.‬ודוקשכאן באהפעמיים המלה "אשר"‪ ,‬כלומר‪,‬‬
‫שונאי ה' הם שונאים בנפש לדוד המשיח‪,‬היינו‪ ,‬אינם מאמינים לא בה' ולא בדוד‬

‫משיחו‪.‬‬

‫המשורר מתחילאיפוא בדודוחותם בדודהמשיח‪.‬‬

‫כללו של דבר‪ :‬הפרקשלפינו מורכב משלושה הלקים‪ ,‬שכל אחד מהם עוסק‬

‫במאורעות אשרלדודומלכותובתקופת מרדאבשלום‪.‬איןכאןכלזכרלאויבמההוז‬
‫ואף לאלהריגת המלךבידישוביו‪ ,‬כדעתם של כמה חוקריםומכלשכן לא לשוםגזל‬
‫אושיבתכלים‪.‬ישלהעיר‪ ,‬ש"משיח" כתואר כבוד נמצאיותר משלושים פעם בספרי‬
‫המקרא ומזה שש עשרה פעם בספרשמואל‪.‬תהילה הוא בא בצירוף לשאול ושלו‬
‫ברובוהגדולביחסלדוד‪ .‬בספרתהליםמכונהדוד תשעפעמים כ"משיח"והואהדין‬
‫בשארספרי המקרא‪ ,‬בהםזוכהדודבמרביתהפעמיםבכינויזה‪ ,‬אמנם"םעיהוהנביא‬
‫בראשית מ"ט‪,‬ד‪.‬‬

‫‪41‬‬
‫‪ 46‬בראשית ל"ה‪,‬כב‪.‬‬
‫‪- 48‬חלדני במשמעות ‪-‬חדל‪,-‬בן‪-‬חלוף‪.‬‬
‫‪ 49‬שמו‪-‬בי"ח‪,‬ח‪.‬‬

‫‪414‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫תמוז‪-‬אלול תשל"ב‬

‫בית מקרא )נא(‬

‫תקופתדוד כרקעהיסטורי לתהלים פ"ט‬

‫[‪]9‬‬

‫קורא לכורש "משיח" (ס"ה‪,‬א)‪ .‬אך הקוראבעיון בהמשך הדברים יראהמיד‪,‬כי‬
‫המדוברהואלזמןקצובולאנאמרבישעיה‪ ,‬שמלכותכורשתיכוןלעד‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫לבסוףמןהראוילהביא מדברי דוד עצמו‪ ,‬בהקבלה לדברייעקב שניהאישים‬
‫הכביריםביותרבהיסטוריההקדומהשלנו‪.‬בהשיבולשאלתפרפהעלשנותחייואומר‬
‫יעקב‪":‬ימישנימגורישלושיםומאתשנה מעטורעיםהיוימישניהייולאהשיגו אתימי‬
‫שניחיי אבותי בימימגוריהם"‪ .%‬הואהדין בדוד‪ ,‬שרובימיחייוהיו שלשלתארוכה‬
‫של סבלונדודים‪.‬אףהואאומר‪":‬עינה בדרךכחו קצרימי" ‪ 51‬כלומר‪,‬שאיןלכלול‬
‫בחיים אתימי הסבלוהנדוד אלאאך אתשנותהשלווהוהנחתבלבד‪ .‬כיעקב‪ ,‬בעמדו‬
‫לפני פרעה‪ ,‬כשהואבן מאהושלושיםשניס‪ ,‬הקובל‪,‬ששנותחייו "מעטיםוקצרים"כן‬
‫דוד‪ ,‬ששנותחייוהיושבעים‪ ,‬אומר עלימיחייו שהם "קצרים"‪ ,‬בשלהיותשנים אלה‬
‫גדושות סבל‪ ,‬עמלותלאה‪.‬‬
‫מתוך האמוראין אלאלהסיק‪,‬שמבחינתהלשת והמאורעותההיסטורייםהנרמזים‬
‫בפרק פ"ט שבתהליםאין לאחרהיבורו אלא להקדימו לתקופתימי דודומלכותו‪.‬‬

‫‪50‬‬

‫גראשיה ת"ז‪,‬ט‪.‬‬

‫י‪ 5‬תהלים ק‪-‬ב‪,‬כד‪.‬‬
‫‪415‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)