ז׳ באדר תשע״ב · יהושע רוזנברג
מדבריו של הנביא בסוף נבואת התוכחה בפרק ה' משתמע לכאורה שהנביא מתנגד לעבודת ה' בדרך של הקרבת קרבנות: "שנאתי מאסתי…
קראו עוד »ז׳ באדר תשע״ב
מפרשים לפרק רשי אבן עזרא רדק מלבים מצודות דוד מדרשים ילקוט שמעוני קריאה בטעמים נוסח מרוקו / לוי סודרי מאמרים ודפים…
קראו עוד »ז׳ באדר תשע״ב · יהושע רוזנברג
את הנבואה בפרק ו' פותחת התיבה "הוי", שהיא מילת קריאה של צער. נוהגים לקרוא קריאה כזאת בשעה שבאה פורענות, או כשהיא…
קראו עוד »ז׳ באדר תשע״ב · יהושע רוזנברג
שמם של חמישה עשר נביאים, שאנו מכנים נביאים אחרונים, נקרא על ספרם. מתוכם רק ששה נזכרים במקורות אחרים במקרא. הנביא עמוס…
קראו עוד »ז׳ באדר תשע״ב · יהושע רוזנברג
את חלקו השלישי של ספר עמוס מקובל לכנות: "נבואת המראות". הנבואה מתחלקת לארבעה בתים המצטרפים לשני זוגות. את כל אחד מן…
קראו עוד »ז׳ באדר תשע״ב · יהושע רוזנברג
כנביאים רבים אחרים פותח גם ספר עמוס בכותרת: "דברי עמוס אשר היה בנוקדים מתקוע אשר חזה על ישראל, בימי עוזיה…
קראו עוד »ז׳ באדר תשע״ב · יהושע רוזנברג
פסוקים ד-יד בפרק ח', הבאים לאחר מראה כלוב הקיץ, הם דברי תוכחה למרמים במסחר, המשעבדים את הדלים, משפילים ורומסים אותם. הנביא…
קראו עוד »ז׳ באדר תשע״ב · יהושע רוזנברג
הנבואה המסיימת את ספר עמוס, פותחת אף היא במראה. אך לעומת הפתיחה במראות הקודמים: "כה הראני ה'", פותח הנביא כאן: "ראיתי…
קראו עוד »ז׳ באדר תשע״ב
מפרשים לפרק רשי אבן עזרא רדק מלבים מצודות דוד מדרשים ילקוט שמעוני קריאה בטעמים נוסח מרוקו / לוי סודרי מאמרים ודפים…
קראו עוד »ז׳ באדר תשע״ב
מפרשים לפרק רשי רדק מלבים מצודות דוד פרושי שד"ל / שמואל דוד לוצאטו גליונות לעיון בספר ירמיהו / נחמה ליבוביץ מדרשים…
קראו עוד »ז׳ באדר תשע״ב · יהושע רוזנברג
את נבואותיו פותח עמוס בנבואות אל הגויים. הוא מדבר על הפורענות שתבוא על הגויים שכני ישראל, כלומר שכני ממלכת שומרון: ארם,…
קראו עוד »ז׳ באדר תשע״ב · יהושע רוזנברג
בנבואות שלושה וארבעה לעמים וליהודה מזכיר עמוס רק את החטא הרביעי אשר עליו לא ישיב ה' ובשלו ייענשו. בניגוד לכך, בנבואה…
קראו עוד »י״ד בשבט תשע״ב · איתן עופר
הפסוק המופיע בשירת דבורה פרק ה' כא' " נחל קישון גרפם נחל קישון נחל קדומים" עורר מפרשים שונים לקבוע שהמלחמה פרצה…
קראו עוד »י׳ בשבט תשע״ב · עדי שגב
מבוא בחיבור זה נתמקד בדמותו של יונה הנביא. בספר יונה לא מסופר מאומה על זהותו. האיזכור המפורש היחיד של יונה…
קראו עוד »ט׳ בשבט תשע״ב · לאה פרנקל
[1]הפטרת מנחה ביום הכיפורים היא היחידה מהפטרות מנחה, שחז"ל לא רק הורו את עצם קריאתה, אלא גם קבעו עליה כי היא…
קראו עוד »ח׳ בשבט תשע״ב · שלמה דב גויטיין
ספר יונה הוא סיפור, אך ברור שלא נכתב לשם הסיפור עצמו, אלא כדי ללמד מוסר השכל. ובכל זאת אינו אלא סיפור.…
קראו עוד »ח׳ בשבט תשע״ב · דוד נתיב
לקראת שיאו של יום הכיפורים הורו לנו חז"ל להתרכז בקריאת ספר יונה כולו. מה ראו חכמים לקבוע עיון בספר זה טרם…
קראו עוד »א׳ בשבט תשע״ב · יהודה איזנברג
מדרש מעניין מובא בסוף מסכת מכות: "דרש רבי שמלאי, תרי"ג מצוות נאמרו למשה בסיני; בא דוד והעמידן על אחת עשרה, שנאמר:…
קראו עוד »כ״ט בטבת תשע״ב · יהושע מ' גרינץ
תוכן המאמר: א. שם הספר וסוג ה"משל" השם יצירת משל ב. צורת המשלים ואפיים של הקבצים הבודדים הקבצים השונים…
קראו עוד »י״ב בכסלו תשע״ב · יהושע רוזנברג
הכותרת של מזמור ו' היא: "למנצח בנגינות על השמינית מזמור לדוד". כותרת דומה מופיעה רק פעם אחת נוספת בספר תהילים,…
קראו עוד »י״ב בכסלו תשע״ב · יהושע רוזנברג
פרק ב' הוא שיר מזמור לכבוד מלך, משיח ה', הגובר על כל אויביו בעזרת ה' התומך בו. הגויים מבקשים לפרוק מעליהם את…
קראו עוד »י״ב בכסלו תשע״ב · יהושע רוזנברג
המילה שגיון שבכותרת מזמור ז': "שגיון לדוד, אשר שר לה' על דברי כוש בן ימיני". היא מילה יחידאית ופירושה לא…
קראו עוד »י״ב בכסלו תשע״ב · יהושע רוזנברג
מזמור ח' הוא מזמורו של האדם המתבונן ביקום ומגיע מתוך התבוננות זו להכרה בה'. המשורר פותח בקריאת התפעלות: "ה' אדונינו מה אדיר…
קראו עוד »י״א בכסלו תשע״ב · א.י. ברור
מסמך לצפייה
לצפייה »