כ׳ באב תשפ״ו
פרק שמיני: מן הפרטים חזרה אל הכלל כללי מאחר שהתפתחותו של התלמוד היא במגמת התפרטות הכללים לפרטים, הרשות בידנו לנסות לשחזר את…
קראו עוד »כ׳ באב תשפ״ו
פרק ראשון: הוראת התלמוד בישיבות התיכוניות מבוא בשנה האחרונה יצאה אוניברסיטת בר-אילן בפרויקט בשם "רבדים". זהו מחקר יישומי של המחלקה לתלמוד באוניברסיטת…
קראו עוד »כ׳ באב תשפ״ו
פרק תשיעי: פגמים בהעברת ההלכות המקובלות הקדמה חוקרי התלמוד מנסים להוכיח כי התלמוד התפתח באופן כזה שאחרוני האמוראים כלל לא הבינו את…
קראו עוד »כ׳ באב תשפ״ו
פרק שני: צופן העריכה של התלמוד מבוא בעיני הלומד המתחיל נתפס התלמוד כיצירה שבאופן מובהק אינה מסודרת בסדר כלשהו. שאלות ותשובות, דיונים…
קראו עוד »כ׳ באב תשפ״ו
התשובה רבי שמואל הנגיד: "תשובה היא באה על השאלות האלה ותתקיים לפי פסק ההלכה". ניתן לחלק את התשובות לשני סוגים. הסוג האחד…
קראו עוד »כ׳ באב תשפ״ו
פרק שישה-עשר: עברית וארמית - שפת קודש ושפת חול הקדמה פרק זה חורג במידה מסוימת מתחום הדיון. מצאנו לנכון לכלול אותו כאן…
קראו עוד »כ׳ באב תשפ״ו
שורשי המצוות ואני עתה מתחיל בזיכרון השורשים שראוי לסמוך עליהם במספר המצוות, והם י"ד שורשים. אחר שאקדים שכל המצוות שיכללם ספר התורה…
קראו עוד »כ׳ באב תשפ״ו
השורש הראשון: שאין ראוי למנות בכלל הזה המצוות שהן מדרבנן דע, כי זה העניין לא היה ראוי לעורר עליו לבארו, כי אחר…
קראו עוד »כ׳ באב תשפ״ו
השורש השני: שאין ראוי למנות כל מה שלומדים באחת משלוש עשרה מידות שהתורה נדרשת בהן, או מריבוי כבר בארנו בפתיחת חיבורנו בפירוש…
קראו עוד »כ׳ באב תשפ״ו
השורש השלישי: שאין ראוי למנות מצוות שאין נוהגות לדורות דע, כי אומרם "תרי"ג מצוות נאמרו לו למשה בסיני" מורה שהמספר הוא מספר…
קראו עוד »כ׳ באב תשפ״ו
השורש הרביעי: שאין ראוי למנות הציוויים הכוללים התורה כולה הנה יבואו בתורה ציוויים ואזהרות, אינן בדיבר רמוז, אבל יכללו המצוות כולם. כאילו…
קראו עוד »כ׳ באב תשפ״ו
סיכום: המחקר התלמודי האקדמי לעומת המחקר האמוני ההבדל היסודי בין ראיית חוקרי התלמוד מן האוניברסיטה את התלמוד לבין הראיה האמונית הוא בכך…
קראו עוד »כ׳ באב תשפ״ו
(כנגד שיטת השכבות המוצעת על ידי חלק מחוקרי התלמוד באקדמיה) הקדמה בעשרות השנים האחרונות, המחקר העוסק בחקר התהוות התלמוד קיים בעיקר באקדמיה.…
קראו עוד »כ׳ באב תשפ״ו
פרק עשירי: הוויות דרב ושמואל והוויות דאביי ורבא בסדר תנאים ואמוראים1 הובא כלל לפסיקת ההלכה במחלוקות אמוראים2: "כל מקום שחולקים שני תנאים…
קראו עוד »כ׳ באב תשפ״ו
פרק אחד-עשר: "סתמא דתלמודא" התייחסות הגאונים והראשונים לסתמא דתלמודא ההתייחסות ל"סתמא דתלמודא" ולמחבריו נזכרת כבר בדברי הגאונים. כך נאמר בסדר תנאים ואמוראים1:…
קראו עוד »כ׳ באב תשפ״ו
פרק שנים-עשר: זמן חתימת התלמוד "רב אשי ורבינא סוף הוראה" מי שאוזנו חדה ודאי שם לב כי רש"י מייחס את עריכת התלמוד…
קראו עוד »כ׳ באב תשפ״ו
פרק שלושה-עשר: מתי נכתב התלמוד? מתי נכתב התלמוד? רב שרירא גאון באיגרתו1 נשאל שאלה זו, והוא משיב תשובה מפתיעה: "תלמוד ומשנה לא…
קראו עוד »כ׳ באב תשפ״ו
פרק ארבעה-עשר: רבנן סבוראי רבנן דבתר הוראה - מה בין האמוראים לבין רבנן סבוראי מקורות מעטים בלבד עוסקים בתחום פעולתם של רבנן…
קראו עוד »כ׳ באב תשפ״ו
פרק חמישה-עשר: נוסחאות שנכנסו לספרים העברת התלמוד באמצעות ספרים כאמור, עד ימי רב אשי התלמוד כלל לא נכתב כספר לרבים. מי שרצה…
קראו עוד »כ׳ באב תשפ״ו
הקדמה כללית [לספר "משנה תורה"] מפני שקדם לנו החיבור המפורסם, אשר כללנו בו פירוש כל המשנה. והייתה כוונתנו בחיבור ההוא לקצר ביאור…
קראו עוד »כ׳ באב תשפ״ו
הקדמה למניין המצוות שיטת המניין ולכן ראיתי שראוי שאקדים לפני החיבור שזכרתי מאמר, והוא הספר הזה, שאבאר בו מניין המצוות, ואיך ראוי…
קראו עוד »כ׳ באב תשפ״ו
השורש התשיעי: שאין ראוי למנות הלאווים והעשה, אבל הדברים המוזהר מהם והמצווה בהם דע, שכל צוויי התורה ואזהרותיה הנה הם בארבעה דברים:…
קראו עוד »כ׳ באב תשפ״ו
השורש העשירי: שאין ראוי למנות ההקדמות אשר הם לתכלית אחת מן התכליות פעמים יבאו צוויים בתורה, אין אותן הציוויים מצווה, אבל הם…
קראו עוד »כ׳ באב תשפ״ו
השורש האחד עשר: שאין ראוי למנות חלקי המצווה כל חלק בפני עצמו, אם כללם מצווה אחת פעמים יהיה ציווי אחד, שהוא מצווה…
קראו עוד »