ז׳ באדר תשע״ב · יהושע רוזנברג
את פרק ג' פתח הנביא בקריאה: "שמעו את הדבר הזה". את פרק ד', הפותח את נבואות עמוס המתארות את העונש הצפוי…
קראו עוד »ז׳ באדר תשע״ב · יהושע רוזנברג
לאחר שפנה אל נשות שומרון, ותאר את חטאן ואת ענשן, פונה הנביא אל אנשי שומרון. הנביא מתלונן על העבודה במקדשים. כמו…
קראו עוד »ז׳ באדר תשע״ב
מפרשים לפרק רשי רדק מלבים מצודות דוד מדרשים ילקוט שמעוני קריאה בטעמים נוסח מרוקו / לוי סודרי מאמרים ודפים לספר כולו…
קראו עוד »ז׳ באדר תשע״ב · יהושע רוזנברג
גם את פרק ה' פותח הנביא בקריאה: "שמעו את הדבר הזה", כפי שפתח את הפרקים ג' ו-ד'. הפרק הקודם עסק בעיוותים…
קראו עוד »ז׳ באדר תשע״ב
מפרשים לפרק רשי רדק מלבים מצודות דוד פרושי שד"ל / שמואל דוד לוצאטו מדרשים ילקוט שמעוני קריאה בטעמים נוסח מרוקו /…
קראו עוד »ז׳ באדר תשע״ב
מפרשים לפרק רשי אבן עזרא רדק מלבים מצודות דוד מדרשים ילקוט שמעוני קריאה בטעמים נוסח מרוקו / לוי סודרי מאמרים ודפים…
קראו עוד »ז׳ באדר תשע״ב · יהושע רוזנברג
בנבואת התוכחה בפרק ה' מזכיר עמוס שלשה מקומות פולחן: "דרשוני וחיו. ואל תדרשו בית אל, והגלגל לא תבואו, ובאר שבע…
קראו עוד »ז׳ באדר תשע״ב · יהושע רוזנברג
מדבריו של הנביא בסוף נבואת התוכחה בפרק ה' משתמע לכאורה שהנביא מתנגד לעבודת ה' בדרך של הקרבת קרבנות: "שנאתי מאסתי…
קראו עוד »ז׳ באדר תשע״ב
מפרשים לפרק רשי אבן עזרא רדק מלבים מצודות דוד מדרשים ילקוט שמעוני קריאה בטעמים נוסח מרוקו / לוי סודרי מאמרים ודפים…
קראו עוד »ז׳ באדר תשע״ב · יהושע רוזנברג
את הנבואה בפרק ו' פותחת התיבה "הוי", שהיא מילת קריאה של צער. נוהגים לקרוא קריאה כזאת בשעה שבאה פורענות, או כשהיא…
קראו עוד »ז׳ באדר תשע״ב · יהושע רוזנברג
שמם של חמישה עשר נביאים, שאנו מכנים נביאים אחרונים, נקרא על ספרם. מתוכם רק ששה נזכרים במקורות אחרים במקרא. הנביא עמוס…
קראו עוד »ז׳ באדר תשע״ב · יהושע רוזנברג
את חלקו השלישי של ספר עמוס מקובל לכנות: "נבואת המראות". הנבואה מתחלקת לארבעה בתים המצטרפים לשני זוגות. את כל אחד מן…
קראו עוד »י״ד בשבט תשע״ב · איתן עופר
הפסוק המופיע בשירת דבורה פרק ה' כא' " נחל קישון גרפם נחל קישון נחל קדומים" עורר מפרשים שונים לקבוע שהמלחמה פרצה…
קראו עוד »י׳ בשבט תשע״ב · עדי שגב
מבוא בחיבור זה נתמקד בדמותו של יונה הנביא. בספר יונה לא מסופר מאומה על זהותו. האיזכור המפורש היחיד של יונה…
קראו עוד »ט׳ בשבט תשע״ב · לאה פרנקל
[1]הפטרת מנחה ביום הכיפורים היא היחידה מהפטרות מנחה, שחז"ל לא רק הורו את עצם קריאתה, אלא גם קבעו עליה כי היא…
קראו עוד »ח׳ בשבט תשע״ב · שלמה דב גויטיין
ספר יונה הוא סיפור, אך ברור שלא נכתב לשם הסיפור עצמו, אלא כדי ללמד מוסר השכל. ובכל זאת אינו אלא סיפור.…
קראו עוד »ח׳ בשבט תשע״ב · דוד נתיב
לקראת שיאו של יום הכיפורים הורו לנו חז"ל להתרכז בקריאת ספר יונה כולו. מה ראו חכמים לקבוע עיון בספר זה טרם…
קראו עוד »א׳ בשבט תשע״ב · יהודה איזנברג
מדרש מעניין מובא בסוף מסכת מכות: "דרש רבי שמלאי, תרי"ג מצוות נאמרו למשה בסיני; בא דוד והעמידן על אחת עשרה, שנאמר:…
קראו עוד »כ״ט בטבת תשע״ב · יהושע מ' גרינץ
תוכן המאמר: א. שם הספר וסוג ה"משל" השם יצירת משל ב. צורת המשלים ואפיים של הקבצים הבודדים הקבצים השונים…
קראו עוד »י״ב בכסלו תשע״ב · יהושע רוזנברג
הכותרת של מזמור ו' היא: "למנצח בנגינות על השמינית מזמור לדוד". כותרת דומה מופיעה רק פעם אחת נוספת בספר תהילים,…
קראו עוד »י״ב בכסלו תשע״ב · יהושע רוזנברג
פרק ב' הוא שיר מזמור לכבוד מלך, משיח ה', הגובר על כל אויביו בעזרת ה' התומך בו. הגויים מבקשים לפרוק מעליהם את…
קראו עוד »י״ב בכסלו תשע״ב · יהושע רוזנברג
המילה שגיון שבכותרת מזמור ז': "שגיון לדוד, אשר שר לה' על דברי כוש בן ימיני". היא מילה יחידאית ופירושה לא…
קראו עוד »י״ב בכסלו תשע״ב · יהושע רוזנברג
מזמור ח' הוא מזמורו של האדם המתבונן ביקום ומגיע מתוך התבוננות זו להכרה בה'. המשורר פותח בקריאת התפעלות: "ה' אדונינו מה אדיר…
קראו עוד »י״א בכסלו תשע״ב · א.י. ברור
מסמך לצפייה
לצפייה »